הטרדה מינית כתאונת עבודה? בהינתן הטרדה מינית במקום עבודה, עובדת יכול לנקוט בהליכים לרבות הגשת תביעת פיצויים אזרחית, הגשת תלונה פילית במשטרה והגשת תלונה משמעתית בפני הממונה על הטרדה מינית במקום העבודה (בנסיבות מסוימות).
במקרים בהם עובדת חווה טראומה, ויש בה כאב שתסמיניו יכולים להיות דיכאון, הפרעות שינה, חרדות, פגיעה בדימוי העצמי וכו', יש לה אפשרויות נוספות. מעבר לאפשרות הברורה יחסית של לעשות עבורה תרפויטית מתאימה, בפן המשפטי יש לה אפשרות לקבל הכרה במקרה ההטרדה כמעין תאונת עבודה.
זכויות סוציאליות של העובדת מול ביטוח לאומי
בשורה התחתונה, הוכחת פגיעה בכושר עבודה, לרבות פגיעה נפשית, ביחס ישיר להטרדה מינית (וככל שזו הייתה בוטה ומתמשכת יותר) יכולה לזכות את העובדת בזכויות רפואיות ופיצויים לעניין תאונת עבודה. לזכות העובדת אפשרות להגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, על מנת להכיר בהטרדה כתאונת עבודה.
בהינתן שקיבלה הכרה שכזו, העובדת תחזיק זכאות לשלל הזכויות הרלוונטיות לאלו אשר קיבלו הכרה בתאונת עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי.
הדבר כולל:
- קבלת דמי פגיעה עד לתקופה של 90 יום
- קבלת גמלת נכות מעבודה לאחר תום תקופת ה-90 יום (זאת בהינתן החלטה על אחוזי נכות מטעם הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי). בהינתן שיעור אחוזי נכות, אפשר שזה ישפיע על גובה הגמלה, אם בכלל תהיה.
- כיסוי הוצאות טיפול רפואי
בהינתן שהעובדת החזיקה בביטוח אובדן כושר עבודה, אפשר שתהיה לה זכאות לקבל דמי ביטוח הרלוונטיים לאותו חוזה ביטוחי, גם עבור עילת ההטרדה המינית. יש שיגידו כי הפסיקה בארץ, בנושא זה, לא מפותחת ביחס לנושאים אחרים. אם כי, אכן ישנה פסיקה הנוגעת להכרה בפגיעה נפשית כמקרה של תאונת עבודה. פסיקה שכזו אכן יכולה להשכיל וללמד ולהרחיב את היריעה.
מהי תאונת עבודה ומה הקשר להטרדה מינית?
תאונת עבודה, באופן כללי, היא זו המוגדרת כאירוע אשר התרחש בזמן ועקב עבודה. ההתייחסות יכולה להיות הן לפן הפיזי והן לפן הנפשי. על פי הפסיקה, על מנת להכיר "בפגיעה נפשית" כמקרה של תאונת עבודה, יש להוכיח קשר לאירוע חריג או מאמץ מיוחד במסגר התעסוקתית. במילים אחרות, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג, כמו גם קשר סיבתי בין "פגיעה נפשית" לאותו אירוע חריג. קרי, ההטרדה המינית. ואכן, יש שיגידו בנקל כי הטרדה מינית יכולה להיחשב כאירוע חריג, אשר לא אמור ולא יכול להיחשב כחלק משגרת עבודה יומיומית רגילה. והרי, שאם מדובר באירוע חריג וניתן להוכיח לגביו קשר סיבתי של "פגיעה נפשית", הרי שזה יכול לזכות בהכרה בתאונת עבודה. על כל המשתמע, מבחינת הזכויות הסוציאליות המעורבות בכך.
האם היה ניסיון קודם בחקיקה על מנת לעגן את ההכרה בחוק?
בשנת 2014, נעשה ניסיון חקיקתי לעשות משהו עם נושא ההכרה בהטרדות מיניות כתאונות עבודה. להבנתנו, אין זה הבשיל לדבר חקיקה מחייב מלבד קריאה טרומית בכנסת. במסגרת הניסיון, מדובר היה בהצעת חוק הביטוח הלאומי, לרבות התיקון המפרט הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה.
הבקשה הייתה להוסיף לחוק הביטוח הלאומי סעיף 84ב. סעיף זה היה אמור לפרט כי פגיעה מינית בעובדים שאירעה תוך כדי ועקב עבודה תוכר כפגיעה בעבודה. כמו גם, התבקש כדרך הצעת חוק זו, להאריך את תקופת ההתיישנות המפורטת בסעיף 296(ב) לחוק לעניין הפגיעה המינית. הבקשה הייתה להאריך לכדי 36 חודשים, ביחס לתקופת 12 החודשים שחוק הביטוח הלאומי מפרט עבור תביעות אחרות.
הצעת החוק המדוברת ציינה בדברי ההסבר שלה, כי מבחינת המציעים אותה, פגיעה מינית פוגעת בכבוד עצמי וחברתי, בין היתר – עקב התעלמות המטריד מרצונו החופשי של העובד. ובכך, כך נטען, ישנו ניסיון לשלול זכות בלעדית לגוף ולמיניות של אותו עובד. במילים אחרות, נטען כי מדובר בפגיעה משפילה ומבזה, החותרת תחת אוטונומיה אשר כל אדם זכאי לה. מטרת החוק, אפוא, הייתה לספק שכבה של הגנה לעובד לרבות כיסוי סוציאלי באם הנזק המדווח כלל אלמנט של אי כושר עבודה. כלומר, אם אותו עובד דיווח שהוא חווה פגיעה ביכולתו לשוב לאורח חיים תקין.
כפי שציינו קודם, הייתה בקשה להאריך את תקופת ההתיישנות. ויש בכך היגיון. סביר שהרציונל היה על מנת לספק זמן רב יותר לאזור את הכוונה לעשות משהו לגבי המצב הנפשי הנתון ולנקוט בהליכים משפטיים וסוציאליים כרצון העובד. כמו גם, לתת מספיק זמן להתגבשות רשמים לגבי המצב הרגשי הנתון, אשר עלה כעילה לתביעת הפיצויים אל מול המוסד לביטוח לאומי.
למידע נוסף אודות נושא זה ועבור ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות ניתן ליצור קשר עם משרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-20 שנים כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
מחלות נפש – כתוצאה מתאונת עבודה.
זכויות עובדים בעקבות אסון טבע.
ייצוג בתיקי הטרדה מינית במקום העבודה.
