פסק דין ג'יטקו מול פסק דין ברודקום

כפתח דבר, נדבר על פסק הדין של ג'יטקו, ואז נדון בזה של ברודקום ונעמוד על ההבדלים. מה קרה עם ג'יטקו? ובכן, עיקר הדברים הוא שחברת מיקרוסופט תשלם מסים בסכום הגבוה מ-100 מיליונים שקלים. זאת בגין העברת הפעילות, של חברת הבת ג'יטקו, ממיקרוסופט ארצות הברית למיקרוסופט ישראל. כך נקבע, במסגרת פסק דין ג'יטקו שהתקבל מטעם בית המשפט המחוזי מרכז. דוקטור שמואל בורנשטיין, שהיה שופט המיסוי, קיבל את עמדת פקיד השומה כפר סבא, בהשיבו לערעור מטעם חברת ג'יטקו. חברת ג'יטקו ביקשה לערער נגד שומות המס שהוצאו, בגין העברת הפעילות בין החברות הקשורות.

מה קרה במסגרת פסק דין ג'יטקו?

פסק דין ג'יטקו עסק בעסקה שהתרחשה למען רכישתה של חברת ג'יטקו, טרם הייתה חברת בת של מיקרוסופט. מדובר היה בעסקת רכישה מטעם מיקרוסופט ארצות הברית, ובהעברת הפעילות של החברה למיקרוסופט ישראל. יש לציין, כי ג'יטקו היא למעשה חברה ישראלית, אשר הוקמה בשנת 1992. מטרתה של ג'יטקו הייתה להעניק פתרונות בתחום התמיכה הטכנית האוטומטית ליצרני ציוד אלקטרוני. ג'יטקו, יש שיגידו, הצליחה במשימתה ואכן היו לה חוזים עם יצרנים מוכרים לרבות קנון, DELL, HP ואחרים. ג'יטקו העסיקה 150 עובדים. בשנת 2006, בנובמבר, מיקרוסופט ארצות הברית רכשה את מניותיה של ג'יטקו, עבור 90 מיליוני דולרים. ובהתאם להסכם הרכישה, הועברה פעילותה של ג'יטקו למיקרוסופט ישראל, זמן קצר לאחריה. ולא רק זאת, עברו העובדים של ג'יטקו, למיקרוסופט ישראל.

למעשה, עוד ביולי 2007, נחתם הסכם נוסף בין חברת ג'יטקו לבין חברת מיקרוסופט. כחצי שנה לאחר רכישת המניות, עסק ההסכם במכירת הקניין הרוחני של ג'יטקו (נקרא גם, הסכם IP – Intellectual Property) תמורת סכום קטן יותר, 26.6 מיליון דולרים. על כן, היה פער בין סכום העסקות והוא זה שעמד בבסיס השומה שהוצאה. פקיד השומה טען כי התמורה שנקבעה במסגרת הסכם ה-IP, לא שיקפה את שווי השוק האמיתי של העסקה. והצביע על סכום העסקה הראשונה, כהוכחה.

מה הייתה המחלוקת שהובאה בפני כבוד השופט?

במסגרת פסק דין ג'יטקו, הובאה לשולחנו של השופט, מחלוקת סיווג העסקה. האם ניתן לסווגה כעסקה למכירת קניין רוחני בלבד, כפי שג'יטקו טענה. או שמא, ניתן לראות בכך מכירת מלוא פעילותה, כפי שטען פקיד השומה. מעבר לכך, כל צד בהליך המשפטי, טען שיש שווי אחר לעסקה ועל כן מיסוי שונה. שכן, אם פקיד השומה צודק וניתן לראות בעניין כמכירת הפעילות של חברת ג'יטקו, הרי שאפשר לטעון שמדובר במקרה של "שינוי מודל פעילות עסקית", ולהפעיל אירוע חבות מס על פי נהלים מסוימים – בהתאם. על כן, ניתן לראות את המחלוקת כמעין סיפור, על מה שבאמת קרה, מה שלא קרה ומה המשמעויות של כך מבחינת חבות המס.

יש לציין, שמיקרוסופט ממש לא הייתה החברה היחידה, אשר קיבלה שומת מס על בסיס שווי מכירת מניות, תחת שווי ה-IP, כפי שהוצהר. חברות הייטק ישראליות אשר ביצעו אקזיטים, כמו עלו על הרדאר של רשות המסים. למעשה, יש שיגידו שהתגלו לא מעט מחלוקות לגבי היקף המס הרלוונטי של אותן חברות. וזאת על בסיס "שינוי מודל עסקי". אנחנו נסביר. כדי להבין במה מדובר, יש להסתכל על אופן ביצוע עסקת הרכישה, כאשר זו מתרחשת בידי חברה בינלאומית בעבור חברת טכנולוגיה ישראלית. יש לתהליך מספר שלבים:

1. רכישת מניות של סטארט אפ ישראלי (בסכום שיכול להגיע גם למאות מיליוני דולרים)
2. כביכול ללא קשר לעסקה הראשית, החברות הבינלאומיות / הרוכשות, מעבירות את הקניין הרוחני של החברה הישראלית.
3. א.       המעבר מתבצע לחברות הקשורות לאותן חברות רוכשות.
4. המעבר מתבצע במחיר נמוך משמעותי ממחיר הרכישה הראשוני.
5. במקום מאות מיליונים, מיליונים ספורים או עשרות מהם.
6. כאשר ההנחה היא שהחברות הבינלאומיות מתעניינות בטכנולוגיה של החברות, ולא בהכרח בכוח האדם.
7. בנוסף, ההנחה היא ששיקולים של חיסכון במס, מניעים את המעורבים בעסקה לבנות אותה כמעין עסקת סחר מניות ולא עסקת סחר IP.

על פי כן, לרשות המיסים יש עמדה מסוימת בנוגע לאקזיטים ישראלים: המיסוי ייעשה לפי מכירה אחת ולה שני שלבים, ולא על פי הסכום הנמוך מבניהם. ולפי עמדה זו, הוצאו שומות מס גבוהות בעשרות אחוזים מהסכומים הראשוניים. ובכן, לחברות הטכנולוגיה הייתה מחלוקת מול הרשות בעניין זה, וחלק מאותן מחלוקות גם הגיעו לבתי המשפט.

כיצד בית המשפט הגיב לטענות הצדדים?

במסגרת פסק דין ג'יטקו בית המשפט החליט לקבל את עמדת רשות המסים. ועל כן הוסכם למסות את מכירת מלוא הפעילות, מבלי לקבל את עמדת ג'יטקו (אשר טענה כי מדובר במכירת קניין רוחני בלבד). נוסף על כך, בית המשפט קבע כי:

1. שווי אינו מתאייד עקב חיסול פעילות.
2. יש למסות את מלוא שווי רכיבי הפעילות שיצאו מהחברה.
3. הכלל הוא: ערך כלכלי נשמר, גם אם משנה צורתו.
4. טענת ג'יטקו נדחתה, בעניין לשווי הפעילות שהועברה. ג'יטקו טענה שהסכום ששולם בגין מנותיה משקף תמורה הקשורה ליתרון ייחודי שהיה רק למיקרוסופט, שאינו מהווה חלק מהתמורה בגין הפעילות שהועברה. בית המשפט בחר לקבל את עמדת המדינה. עמדת המדינה הייתה כי הצדדים פועלים באופן רציונאלי. כלומר, לא משלמים תמורה העולה באופן משמעותי, מזו אשר הייתה מתקבלת מרוכשים אחרים.
5. ג'יטקו טענה כי העברת העובדים לא היוותה עסקה, כיוון שהעובדים לא מהווים קניין סחיר. ובכן, בית המשפט אמר שאמנם לא ניתן למכור אותם, אך ניתן לייחס נכס בר מיסוי. הנכס הא יכולת החברה לגרום לכך שכל העובדים יעברו כמקשה אחת לחברה אחרת. זאת בייחוד לאור העובדה כי ג'יטקו אישרה שהערך הטכנולוגי, ללא צוות העובדים, הוא כמעט אפסי.

מה היה שונה בפסק הדין ברודקום?

עד כאן בנוגע לפסק דין ג'יטקו. ברודקום, לעומת זאת, ניצחה את רשות המסים בבית המשפט. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה על שומת מס שהייתה כ-150 מיליון שקלים בגין עסקת רכישת החברה הישראלית – Dune. השופט, דוקטור שמואל בורנשטיין (אשר שפט גם במסגרת פסק דין ג'יטקו), דחה את טענות רשות המסים. רשות המסים, טענה כי עסקת רכישת DUNE, בידי חברות ברודקום, הייתה עסקה מלאכותית (מושג המוגדר בפקודה). יתרה מכך, השופט חייב את רשות המסים לשלם הוצאות משפט על סך 75 אלף ₪ לחברת ברודקום.

על כן, ברודקום יצאה עם חיסכון של כ-150 מיליון שקלים, אשר התחילו כ-100 מיליון ₪, וצברו ריביות. יש שיגידו כי מדובר בפסק דין בעל השלכות רוחב משמעותיות לתחום האקזיטים. כלומר, לתחום בו קבוצות רב לאומיות רוכשות חברות ישראליות. ייתכן שהמשמעות העיקרית היא שלא כל עסקה שרשות המיסים חושבת שהיא מלאכותית, היא אכן כזאת. וכי, ניתן להחיל מודלים של רכישות, השונים מאלו המקובלים על רשויות המס, מבלי שהם ייחשבו  כשינוי מודל עסקי, המצדיק חיוב מס – כמו מה שקרה במסגרת פסק דין ג'יטקו.

מה טען פקיד השומה בעניין DUNE?

קצת רקע לעסקה: חברת DUNE, היא כאמור חברת הייטק ישראלי. מיום הקמתה, עסקה החברה בייצור וישווק רכיבי מיתוג אשר יועדו לתקשורת בפס רחב. לאחר מספר שנים, נרכשה החברה בידי קבוצת ברודקום, כאמור. ובכן, לאחר ש-DUNE הצטרפה לברודקום, התקשה החברה הישראלית עם חברות שונות הקשורות לקבוצת ברודקום, כדרך הסכמי מו"פ ושיווק, כמו גם בהסכם רישיון. הסכם רישיון, בעניין שימשו בקניינה הרוחני של החברה, בידי קבוצת ברודקום.

פקיד השומה כפר סבא, ערך שומות לברודקום וטען כי החברה הישראלית התפרקה מנכסיה. זאת במסגרת העסקאות שעשתה, מבלי לשלם מס בגין הוצאת נכסיה אל מעבר לים. מבחינת רשות המס, הנישומה שינתה מצבה. אם בתחילה הייתה חברה הפועלת באופן עצמאי, הפכה לחברה שכל עיסוקה הוא מתן שירותים לקבוצה הבינלאומית – ברודקום. החברה, אשר רכשה אותה. פקיד השומה ביקש לקבוע כי DUNE נפרדה מפעילותה, והעבירה אותה לאחרים. ובכך, נוצר לה רווח הון החייב במס.

במילים אחרות, רשות המסים טענה שמדובר בשינוי מודל פעילות עסקית ושהחברה העבירה את הפונקציות, הנכסים והסיכונים שלה לקבוצת ברודקום. שווי הפונקציות, הנכסים והסיכונים, נקבע בשומה על פי מחיר עסקה המניות בה נרכשו מניות החברה מלכתחילה, תוך עריכה של התאמות שונות.

מה טענה חברת DUNE בהליך המשפטי?

 ברודקום ייצגה את עצמה, ולא חברת הבת DUNE (כפי שקרה במסגרת פסק דין ג'יטקו), טענה בין היתר כי הקניין הרוחני נותר בידיה, כמו גם הפונקציות שהפעילה. כך שחברת DUBE לא נפרדה מפעילותיה, מנכסיה ומסיכוניה. ועל פי כן, יש לדחות את השומה. החברה חלקה גם על טענות הפקיד, ברובד המשפטי, לפיהן יש לראות בשינוי מודל התמחור של פעילותה הוכחה לכך שהיא נפרדה מנכסיה. ובכן, כבוד השופט אכן קיבל את הערעור, תוך שעשה אבחנה בין נסיבות ההליך שבפניו לבין נסיבות התיק של חברת ג'יטקו ומיקרוסופט.

כיצד הגיב בית המשפט לטענות הצדדים במסגרת פסק דין ברודקום?

במסגרת פסק דין ג'יטקו טענת רשות המסים התקבלה, בעוד בפסק הדין של ברודקום, טענת החברה התקבלה. על כן, השופט שרטט את גבולות המס שיוטל על עסקאות אקזיט המערבות "שינוי מודל עסקי". יתרה מכך, בית המשפט הציג כי אין המונח "שינוי מודל עסקי", מהווה משפט מפתח על מנת להביא לשינוי סיווג העסקה בין הצדדים. אם חברה נותרת פעילה, ויש בידיה פונקציות, נכסים וסיכונים שאותם מפעילה – אין בכך כדי להצהיר שמדובר בעסקה אחרת שיש למסות באופן נפרד.

מה ההבדל בין פסק דין ג'יטקו לבין פסק דין ברודקום?

אם במסגרת פסק דין ג'יטקו, קבע בית המשפט כי "שינוי המודל העסקי", הפך את ג'יטקו לקליפה חסרת תוכן, או במינוח אחר, יצר פערים כלכליים בלתי מסוברים בתמחור העסקאות, הרי שאין זה הדבר בפסק דין ברודקום. הוכח במסגרתו, כי DUNE הוכיחה דווקא הרחבת פעילות ועלייה ברווחים.

מעבר לכך, עצם זה שחברה עסקית בוחרת להקטין סיכונים וסיכויים, או להגדיל אותם, אין כדי לקבוע באופן אפריורי שמדובר בעסקה המגלמת העברה של ערך כלכלי או נכס. יתר על כך, בית המשפט הצהיר כי אם סרה אינדיקציה ממשית להעדר עסקה מסוג אחר, הפקיד השומה לא אמור להתערב במחיר העסקה.

על מנת להרחיב כמו גם על מנת לקבל למידע נוסף על עיקרי פסקי הדין, והמשמעויות השונות שלהם, ניתן ליצור קשר עם משרדנו. למעשה, ניתן לקבל גם ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, גם בנושא זה. למשרדנו רקורד מוכח של הצלחות בתחומים משפטיים שונים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים ואף זכה לייעץ ולייצג לקוחות למעל שני עשורים.

תביעות כנגד חברות ביטוח(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>הכנת תוכנית תגמול לעובדים</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

מקרקעין(פתח בטאב חדש בדפדפן)

פרשנות לסעיף 12 לחוק העסקת קבלני כוח אדם(פתח בטאב חדש בדפדפן)

עו"ד דיני עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>הימנעות מתשלום מס מוגדל על אופציות</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)