מהגרי עבודה הינם זרים שהיגרו למדינה לשם פרנסה, בשפה היומיומית אנו קוראים להם "עובדים זרים".
מדינת ישראל מביאה מהגרי עבודה לסיוע בענפים מסויימים כגון חקלאות, סיעוד וכדומה, וכיום מהווה ישראל יעד מבוקש מאוד בתחום הגירת העבודה.
קשה לאמוד את היקף התופעה מכיוון שחוקים משתנים, אבטלה גואה ושינויי מדיניות הביאו לכך שחלק ניכר ממהגרי העבודה שוהה כיום בארץ בצורה בלתי חוקית ולפיכך דיני עבודה, אינם מסדירים את מעמדם. על פי נתונים שנמסרו על ידי מנכ"ל רשות ההגירה בישיבת ועדת העובדים הזרים של הכנסת, בישראל של 2009 ישנם כ- 300,000 מהגרי עבודה.
אם הינך מעסיק מהגרי עבודה, עליך לדעת כי כמו בכל הסדר העסקת עובדים חלות עליך חובות וחלים איסורים פרטניים הקשורים בהעסקתם של עובדים אלו.
ראשית כל חשוב שתדע כי בהתאם לסעיף 376 לחוק העונשין תשל"ז 1976 חל איסור על פי חוק להחזיק בדרכון של אדם אחר.
חוק העובדים הזרים, התשנ"א- 1991 קובע כי:
- ההתקשרות עם עובד זר תיעשה בחוזה עבודה בכתב ובשפה שהעובד מבין.
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על העובד הזר ולכן יהיה על המעביד לבטח את העובד בביטוח רפואי שיכלול סל שירותים שקבע משרד הבריאות. המעביד רשאי לנכות משכרו של העובד את סכום דמי הביטוח.
- המעביד מחויב לספק לעובד הזר מגורים נאותים. גם במקרה זה ניתן לנכות את הוצאת המגורים, במסגרת הגבולות שקבע שר העבודה והרווחה, משכרו של העובד.
יתרה מזאת יהיה על המעביד לדאוג להמציא אישור רפואי שהמהגר אינו חולה במחלה מידברת ולדווח למדור תשלומים בשירות התעסוקה על שכרו של העובד.
בניגוד לתושב, מהגר העבודה מבוטח בשלושה ענפים בביטוח הלאומי:
- ביטוח מפני פגיעה בעבודה
- ביטוח מפני פירוק או פשיטת רגל של מעביד
- ביטוח אמהות, כלומר, מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה.
גם החוקים והתקנות המסדירים זכויות עובדים חלים על מהגרי העבודה. לפיכך יהיה העובד זכאי לשעות עבודה ומנוחה וכן ימי חופשה ומחלה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 גם חוק פיצויי הפיטורים חל על המעביד.
