תביעת חבות מעבידים – מדריך תאונות עבודה – באיזה מקרים ניתן לייחס אחריות למעסיק.

על מעסיקים לעמוד בהנחיות בטיחות המתאימות לסוג העבודה וסוג העיסוק שבמקום העבודה. משמע, ישנן תקנות בטיחות שיש לשמר על מנת להעניק את מלוא תנאי הבטיחות והזכויות כחוק לעובדים. במקרים מסוימים, בהם לא נשמרו הנחיות הבטיחות ולפיכך נוצרה הזדמנות מספקת לתאונת עבודה, ניתן לבדוק אם מדובר במקרה בו ניתן לייחס אחריות למעביד. ולפיכך להחזיק בעילה עבור תביעת חבות מעסיקים.

מהי תביעת חבות מעסיקים?

כאמור, למעסיקים האחריות לוודא שתנאי הבטיחות נשמרים כסדרים. כל נזק או מחלה אשר ניתן לקשר להפרה של הוראות בטיחות או היעדר הקפדה מתאימה לגביהן, יכול להצדיק בדיקה של אחריות מעסיקים ובדיקת היתכנות לגבי תביעת חבות מעסיקים. תביעת חבות מעסיקים עוסקת ברשלנות שניתן לקשר לפגיעה של אחד העובדים במקום העבודה. תביעה שכזו דנה בנושאים של רשלנות וסיכונים במקום העבודה ואחריות המעסיק הן לתנאי העבודה והן להתנהלות בטיחותית במקום העבודה. באם הייתה הקפדה מספקת וסבירה על פרוטוקולי הבטיחות ואין קשר בין תנאי הבטיחות לפציעה המדווחת, אזי שאין עילה לתביעת חבות מעסיקים. או לפחות, לסעד.

מהי תאונת עבודה?

כדי לבדוק אם תאונת עבודה אכן יכולה להתגלגל כתביעת חבות מעסיקים, נתעכב רגע על מנת להגדיר מהי בכלל תאונת עבודה. תאונת עבודה היא זו אשר התרחשה בזמן העבודה, או בשליחות מטעם העבודה. נניח, בחזרה הביתה מהעבודה, בדרך לעבודה ואולי תוך כדי עיסוקים במהלך יום העבודה. תביעת חבות מעסיקים, לעומת זאת – איננה תביעה לגבי תאונת עבודה רגילה, כי יש בה תנאי מסוים. על מנת שתביעה מסוימת תיחשב כתביעת חבות מעסיקים, יש עניין להדגים שיש אחריות מטעם המעסיק.
במילים אחרות, ניתן לתבוע 2 גופים לגבי תאונת עבודה:

1. המוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, מדובר על תאונת עבודה לכל דבר
2. חברת הביטוח של המעסיק, באם יש לו ביטוח מתאים – כדרך תביעת חבות מעסיקים

באילו מקרים ניתן לבדוק אם קיימת אחריות מעסיק לתאונת עבודה?

1. נפילה במדרגות, לאחר שבוצע ניקיון במדרגות. זאת לאחר שלא הונחו / נתלו שלטי זהירות ו/או התראה. כלומר, הדבר הבטיחותי לעשות היה לתלות שלטים מתאימים, ו/או להציב מחסומים מתאימים.
2. קטיעת אצבע תוך עבודה עם מכונות, מבלי שהתקבל תדריך שימוש במכונה.
3. תופעת טנטון, במקרים בהם לא נעשה שימוש במיגון אוזניים מתאים כשהיה צורך לכך. במקרה זה מדובר על אי הקפדת ביצוע פרוטוקולי בטיחות, ואולי גם אי מתן הוראות בטיחות – תלוי בהקשר.
4. סרטן המיוחס לחשיפה ממושכת לשמש כמו גם אי קבלה של ביגוד מגן הולם תקנות בטיחות.
5. פגיעה בעיניים בעקבות עבודה שלא נעשה במסגרתה שימוש באמצעי מיגון מתאימים, כמו משקפי מגן.
6. פגיעת גוף עקב חשיפה לחומרים מסוכנים.
7. פגיעה המיוחסת לעבודה עם מכונה שלא נעשו עבורה בדיקות תחזוקה תקופתיות.
   וכן הלאה. אם נרצה לתמצת את השורה התחתונה של כל המקרים הללו ואף אחרים שלא רשמנו כאן:
8. כל מקרה בו לא התקבלה הדרכה נכונה על מנת לשמור על תנאי הבטיחות במקום העבודה
9. ו/או לא התקבלו אביזרים, ציוד וביגוד מתאים על מנת לסייע לעובד לשמור על עצמו במקום העבודה
10. ו/או התבקשה עבודה עם מכונות שלא קיבלו את בדיקות התחזוקה התקופתיות שלהן
    יכולה להניב לאותו עובד, בהינתן דיווח על תאונת עבודה, אפשרות להגיש תביעת חבות מעסיקים. על מנת להגיש תביעת חבות מעסיקים, אשר היא תביעת נזיקין, יש להוכיח שני תנאים:
11. הוכחת נזק
    a. משמע, לקשר בין המקרה המדווח לנזק המדווח.
12. הוכחת רשלנות או חוסר אחריות מטעם המעסיק כלפי העובדים
    a. יש לזכור כי תאונות עבודה יכולות להתקיים גם תוך קיום כלל תנאי הבטיחות.
    b. ועל כן, על מנת לטעון לעילה עבור תביעת חבות מעסיקים, יש לדייק את תנאי הבטיחות אשר לא התקיימו. אותם, מביאים כסימוכין לעילת התביעה.

לסיכומו של דבר,

על פי כן, על תובע להוכיח רשלנות מטעם המעסיק, כדרך בה לא מילא את תחום האחריות כלפי עובדיו. מדובר בעילה לתביעה, כיוון שהן החוק והן תקנות הבטיחות דורשות קיומו של סט חוקים אליהם מחויב המעסיק. וזאת על מנת לשמור על הביטחון האישי של העובדים במקום. בהינתן אי עמידה בתקנות אלו אפשר ששופט ימצא לנכון לקרוא לזה רשלנות. ומתוך כך, תהיינה עילה להגיש תביעת חבות מעסיקים.

פקודת הבטיחות בעבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

חוק ארגון הפיקוח על העבודה – התשי"ד-1954(פתח בטאב חדש בדפדפן)

חבות מעסיקים(פתח בטאב חדש בדפדפן)

תנאים בפוליסות חבות מעסיקים(פתח בטאב חדש בדפדפן)

ייצוג עובדי הייטק(פתח בטאב חדש בדפדפן)