ע"מ שוחט נ' מדינת ישראל – פסק דין תקדימי

מהו פסק הדין התקדימי, אשר הניב השלכות חדשות ומשמעותיות בעניין מיסוי אופציות לעובדים, כמו גם הציע פרשנות חדשה לסעיף 102 לפקודה? ובכן, מדובר בפסק הדין של ע"מ שוחט נ' מדינת ישראל, כמובן. בכתבה זו נביא את הקביעות המשמעותיות בפסק הדין, ואת עיקריו.

מה היה בפסק הדין?

פסק הדין ע"מ 17­01­55937 שוחט נ' מדינת ישראל ניתן בידי כבוד השופטת עירית הוד, במסגרת ההליך המשפטי שנעשה בבית המשפט המחוזי בנצרת. המשיב, היה פקיד שומה צפת. הוא, מצידו, הוציא צווים למערער. המערער, שוחט, היה עובד בכיר בחברת כרומכרום, אשר הייתה חברה פרטית. הפקיד, ראה בחלוקת דיבידנד מכוח מניות סוג א' (כלומר, מניות הזכאיות אך ורק לדיבידנד) כתשלום שכר, או בונוס.  כפי שחלק מהקוראים יודעים, ההתייחסות לדיבידנד כרכיב שכר, עלולה לחייב חבות מס במדרגת המס העליונה ביותר, באם רכיב השכר הכולל מטפס עד מדרגה זאת. התייחסות לדיבידנד כרווח הון, לעומת זאת, מאפשרת  לחייב את הרווחים במס הון בשיעור 25%.

ובכן, חברת כרומכרום, הגישה תכנית הקצאה בהתאם להוראות סעיף 102 לפקודה במסלול הוני. החברה הגישה זאת לפקיד השומה ואף קיבלה אישור פורמלי, זאת לגבי אישור התוכנית, מרשות המיסים. תוכנית זו כללה את האפשרות להקצאות מניות שלא ניתנות להעברה, ונועדו להקנות למערער בהליך המשפטי זכות לקבל את הדיבידנד. זאת, בהינתן תנאי מסוים: קיום יחסי עובד מעביד בין המעבר לחברה. התוכנית הגדירה כי בתום היחסים המצוינים לעיל, המניות יהפכו לרדומות ועל פי כן לא יאפשרו כל זכות.

מה פקיד השומה טען?

המשיב, פקיד השומה, טען כי ראה בתשלום הדיבידנד בונוס. המשיב ביסס זאת על מספר טעמים, ביניהם:

1.  על בסיס העובדה שהמניות הקנו זכות לדיבידנד בלבד
2. פקיעת המניות עם סיום יחסי עבודה, מבלי להוסיף תשלום תמורה לעובד
3. משכורתו של המערער הופחתה באופן משמעותי בשנות ההקצאה
4. המשיב, פקיד השומה, טען על פי כן כי מדובר "בעסקה מלאכותית" – כפי המשתמע בסעיף 86. במילים אחרות, הטענה הייתה שאחת ממטרות הקצאה העיקריות, הייתה להפחית מס באופן בלתי נאות, ובלי טעם מסחרי או כלכלי. אלא למטרת התחמקות מתשלום מס.

מה קבע בית המשפט?

איך בית המשפט הגיב? ובכן, הערעור אכן התקבל, ברובו, וזו הייתה ההשקפה של בית המשפט כפי שסוקרה:

1. צוין כי שהוגשה תוכנית לפקיד השומה, לאישורו, ואכן ניתן אישור פורמלי לאחר הגשתה – מדובר בדבר שניתן לראות כאישור מהותי. אישור, אשר התקבל לאחר שתנאי התכנית נבחנו באופן מהותי, לרבות התאמתם לסעיף 102.
2. בית המשפט ציין, כי גם אם לא היה מתקבל אישור פוזיטיבי, עצם הגשת התכנית ואי דחייתה מספיק על מנת להרים נטל גבוה בפני רשות המיסים. כלומר, על מנת שרשות המיסים תטען כי ההקצאות נעשו מכוחה אינן זכאיות לכדי מס רווחי הון, יהיה עליה לעשות הרבה הואיל והתוכנית לא נדחתה לאחר הגשתה.
3. תנאי ההקצאה המפורטים בתוכנית, לא פוסלים את הזכאות למפורט בסעיף 102, שכן, סעיף 102 לא מגדיר מהי "מניה", או מגביל את הזכויות הנלוות לה. מדובר בהקצאת מניות חברה, ובכך הסעיף דן. על כן, חלות הוראות חוק החברות, במסגרתן, חברה רשאית לקבוע את הזכויות הצמודות לכל סוג מניות, כמו גם להוסיף מגבלת עבירות או מגבלות אחרות.
4. כבוד השופטת דחתה את הטענה, של המשיב, בעניין חלוקת הדיבידנד. המשיב טען כי היא נעשתה באופן לא שוויוני והייתה נתונה רק להחלטתו של בעל השליטה בחברה. במילים אחרות, ניתן לראות בכך כמעין בונוס בהסוואת דיבידנד. כאמור, טענה זו נדחתה. כמו גם, נדחתה הטענה שמה שקרה בשנים הקודמות לחלוקת הדיבידנד, קרי, קבלת בונוס, בונוס אשר לא חזר בשנות קבלת הדיבידנד, הופך את ההקצאה "לעסקה מלאכותית".
5. ולא רק זה, השופטת קבעה כי המנגנון בתוכנית, אכן היה בהלימה לתכלית חקיקת סעיף 102. דיינו, הידוק הקשר בין המערער לחברה ויצירת זיקה בין התפקוד להקצאה.
6. טענת המשיב נדחתה על ידי בית המשפט. טענתו של פקיד השומה הייתה שבדוחות הכספיים של החברה, סווגה תוכנית ההקצאה כתוכנית התחייבותית ולא הונית. ועל פי כן, הדבר מוחק את הזכאות להחלת סעיף 102 לפקודה. ובכן, לדברי בית המשפט, גם אם נפל פגם באופן הדיווח של החברה בדוחותיה הכספיים, הרי שלמערער אין כל שליטה על אופן הגשת אותם דוחות. במילים אחרות, פגם זה לא אמור להשליך על שאלת הסיווג של התגמול אשר קיבל, או האם הוא חוסה תחת סעיף 102 לפקודה.

להמשך השיח…

למידע נוסף על עיקרי פסק הדין, והמשמעויות השונות שלו, ניתן ליצור קשר עם משרדנו. למעשה, ניתן לקבל גם ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, גם בנושא זה. למשרדנו רקורד מוכח של הצלחות בתחומים משפטיים שונים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים ואף זכה לייעץ ולייצג לקוחות למעל שני עשורים.

<strong>פסק דין ג'יטקו מול פסק דין ברודקום</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

ייצוג בוועדת ערר בעקבות הטלת עיצום כספי(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>הימנעות מתשלום מס מוגדל על אופציות</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

סעיף קיזוז בחוזה פרילאנס(פתח בטאב חדש בדפדפן)

עו"ד דיני עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>אופציות בהסכמי העסקה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)