הדיון בערר וסמכות הועדה הרפואית לעררים

מי רשאי להגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית, מהי הוועדה הרפואית ובאילו הקשרים ניתן לעשות זאת? כל זאת ועוד, בכתבה הבאה.

מה תפקידה של הוועדה הרפואית?

נתחיל ונפתח, בכך שנציין כי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, מחזיקה בסמכות להעניק הכרה לאחוזי נכות בעקבות תאונות עבודה או מחלות מקצוע. ההועדה הרפואית המדוברת מורכבת מצוות של שני רופאים, או אפילו רופא אחד – אשר התמחותם הם בתחומי הרפואה הרלוונטיים לפגיעה המדווחת על ידי העובד. יש המכנים אותם פוסקים רפואיים. בוועדה ישב גם מזכיר ישיבה, אשר מהווה עובד מטעם המוסד לביטוח לאומי אשר רושם את דברי העובד ופרוטוקול הוועדה. מזכיר הישיבה נמצא שם גם כדי לתמוך בזכויותיו של העובד.

מה משמעותו של ערר?

בהינתן שהתקבלה החלטה מטעם הוועדה הרפואית, ורוצים להפכה – בהחלט ניתן להגיש על כך ערר. וזאת, אל מול הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי. באם עורך דין לא מלווה את התהליך, יכול להיות שזה הזמן לערב אותו, בייחוד אם הוא מתמחה בוועדות רפואיות במל"ל. חשוב לציין כי ערעור יכול להישלח הן מטעם העובד והן מטעם המוסד לביטוח לאומי.

באילו נסיבות ניתן לערער?

1. יש אפשרות להגיש ערעור לגבי אחוז נכות באם העובד חושב שמדובר באחוז נכות נמוך מדי
2. יש אפשרות להגיש ערעור על מועד תחילת הנכות באם לדעת העובד מדובר במועד מאוחר מדי
3. יש אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה להעניק הכרה בנכות זמנית על פני נכות קבועה

כאמור, גם המוסד לביטוח לאומי יכול להגיש ערר, וזאת במקרים הבאים:

1. באם רופא הביטוח הלאומי טועם כי ההחלטה שהתקבלה איננה תקינה וזאת כי דרגת הנכות נקבעה שלא על פי ההתאמה לסעיפים ברשימת המבחנים.
2. או עקב התייחסות לליקויים רפואיים אך שאינם קשורים לתאונת עבודה.
3. או אם ממצאי הוועדה מצדיקים דרגת נכות גבוהה או נמוכה מזו שנקבעה. במקרה שכזה, המוסד לביטוח לאומי מגיש ערר שיכול להיות "לטובת העובד", תלוי בהקשר.

כיצד מגישים ערר?

יש דרך להגיש ערר על החלטת ועדה רפואית, ויש דרך לא לעשות זאת. מהי הדרך הנכונה?

1. ישנה המלצה להיעזר בעורך דין על מנת להכיר את החוקים, הניואנסים והטיפים היעילים להגשה מקצועית ואופטימלית.
2. את הערר מגישים בכתב וכוללים את הנימוקים הרלוונטיים
   1. היעדר נימוקים יוביל לכדי שליחת מכתב לעובד, עם קביעת מועד אחרון להגשתם.
   2. היעדר נימוקים לא יביא אוטומטית לדחיית הערר.
3. יש להגיש את הערר לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגורי העובד
4. יש להגיש את הערר תוך תקופה של 30 ימים ממועד קבלת ההודעה על החלטתה של הוועדה הרפואית.
   1. את הנימוקים, כאמור, ניתן להגיש גם בנפרד עד תקופה של 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
5. ישנו נוהג שלא לדחות ערר שהוגש בתקופה של עד 90 ימים ממועד קבלת ההודעה, אם כי, ישנה המלצה להימנע מלהסתמך על כך ופשוט להגיש את הערר למוסד לביטוח לאומי עד המועד הרצוי.

מתי ניתן לצפות לתשובה?

1. הוועדה הרפואית לעררים מתכנסת מדי פעם על מנת להוביל דיון בערר. מדובר בתקופה של 60 עד 90 ימים ממועד הגשתו.
2. על העובד להתייצב ולנכוח אל מול הוועדה לעררים במועד הנקבע לכך, לטובת הדיון.
   1. אם כי יש לקחת בחשבון כי יש וועדות לעררים אשר מתקיימות רק בחלק מהסניפים, כך שהדיון לא בהכרח יתרחש בעיר מגורי העובד.
   2. יש אפשרות לבקש שלא להופיע בפני הוועדה במועד הדיון
      1. ניתן לעשות זאת כדרך שיגור בקשה בכתב אל הסניף האחראי לטיפול בערר, או לפנות באופן טלפוני למוקד של המוסד לביטוח לאומי.
   3. מי שאכן מעוניין להופיע בפני הוועדה אך מעוניין לעשות זאת במועד אחר, יודיע בהקדם למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבוע מועד דיון חדש.
      1. יש להתייצב במועד החדש שנקבע, מפאת איום בסנקציות כמו תשלומי קנס או עיכובי תשלומי קצבה או מענק.
   4. ההמלצה היא להופיע בפני הוועדה תוך ייצוג של עורך דין מקצועי וחכם, אשר מתמחה בתחום זה, על מנת לקבל ייצוג מקצועי אל מול הוועדה.
   5. לעובד אפשרות לקבל החזר הוצאות על התייצבות בפני הוועדה, לרבות הפסד זמן עבודה, לינה, תחבורה, כלכלה וכו' – כדרך הגשת בקשה מתאימה.

למידע נוסף על נושא זה, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ואפילו לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.

ייצוג בוועדת ערר בעקבות הטלת עיצום כספי(פתח בטאב חדש בדפדפן)

מחלות מקצוע – תנאים להכרה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

ערעור על החלטת הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי(פתח בטאב חדש בדפדפן)

חוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

תביעות בגין זכויות סוציאליות(פתח בטאב חדש בדפדפן)

ערעור על מסקנות ועדה רפואית(פתח בטאב חדש בדפדפן)