רשימת מחלות המקצוע

מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מטעם משרד הכלכלה, מציין כי מחלת מקצוע היא מחלה אשר ניתן לשייך לשהות ממושכת בסביבת עבודה שיש בה גורמים כימיים, ביולוגיים, פיזיולוגיים "ואחרים". למעשה, גם חוק הביטוח הלאומי מסדיר זאת בעזרת סעיף 79 (בנושא פגיעה בעבודה), המציין כי מחלת מקצוע היא מחלה המיוחסת לעבודה אשר בוצעה במקום עבודה או מטעמו. במילים אחרות, יש דרך לקבל הכרה במחלת מקצוע על פי תנאים המפורטים בחוק, ועל פי כן להחזיק בזכאות לסעד פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי.

מה הן מחלות מקצוע?

בשורה התחתונה, הנהלים השונים מציינים כי חשיפה חוזרת ונשנית לגורמים מזיקים במהלך זמן עבודה יכולה לזכות את המבוטח בהכרה במחלת מקצוע. ועל פי כן, מדובר בתנאי מסוים להכרה בה. ישנם סוגים שונים של מחלות מקצוע מוכרות, והנפוצות בהן הינן מחלות עור, עצמות, שלד, שרירים, דרכי נשימה, שמיעה, ראייה וסוגי סרטן שונים. כאמור, יש המייחסים להן חשיפה ממושכת לרעלים, קרינה ותנאי עבודה מזיקים לרבות רמת רעש גבוהה. ישנה רשימה של מחלות מקצוע שניתן לדווח עליהן למפקח עבודה אזורי, והן מפורטת בפקודת תאונות ומחלות משלוח היד. הרשימה מונה 6 סוגי מחלות מקצוע.

מחלות המיוחסות להרעלות מחומרים שונים.

בריליום

בנזן וההומולוגים שלו

חד תחמוצת הפחמן

גופרית

ויניל כלוריד

ציאנידים

1.אנילין

2.תליום ותרכובותיו

3.ברום ותרכובותיו

4.זרחן זרניק ותרכובותיהם

5.חד תחמוצת החנקן ודו תחמוצת החנקן

6.כלור וכספית כולל תרכובותיהם

7.מטנול

8.קטונים וקרבמטים

9.כרום ותרכובותיו

10.עופרת ותרכובותיה

11.פלואור

12.פנול וקדמיום ותרכובותיהם

13.מנגן ותרכובותיו

מחלות מקצוע המיוחסות לגורמים כימיים

1.מחלות הנגרמות משרף אפוקסי.

2.עקרות כתוצאה מחומרים כגון דיברומו כלורן ופרופן,

3.קדחת המתכות הנגרמת על ידי אדי מתכות כמו אבץ ברזל ונחושת

4.סיליקוזיס

5.אלרגיות של דרכי הנשימה עקב רגישות לחומרים כמו תבואה ודגנים

6.אסבסטוזיס

7.טלקוזיס

הסוג השלישי מוכר כסרטן מקצועי שמקורו בחומרים כימיים

1.כופר

2.אסבסט

3.זרניך וגם התכייבות אפיתליומאטית הנגרמת מעטרן

4.זפת

5.ניקל

6.ויניל כלוריד

7.בנזן

8.פחמני פולידיקליים ארומאטיים

9.כרומטיס

10.אמינים ארומטיים

11.שמן מינראלי או פרפין כולל תרכובותיהם ומוצריהם

מחלות מקצוע המיוחסות לגורמים פיזיקליים ומכאניים

1.קרינה אינפרה אדומה

2.קרינה אולטרה סגולית המיוחסת לסרטן העור

3.מחלות מסוגי קרינה שונים כגון קרינה מייננת

4.ירידה בכושר השמיעה או חירשות כתוצאה מרעש

Cataracts.5 ולבננת

6.קרינת לייזר

מחלות המיוחסות לגורמים ביולוגיים

1.כלבת

2.שחפת

3.שיתוק ילדים

4.הפטיטיס מסוג B

5.צפדת

6.ריאת החקלאים

מחלות המיוחסות לאבק צמחי

ביסנוזיס (מחלה כרונית של דרכי הנשימה המיוחסת לחשיפה מזיקה לאבק אשר נוצר מהליכי עיבוד כותנה, פשתן, כמו גם סוגי טקסטיל אחרים)

 מחלות אלרגיות וסרטן הנגרמות מאבק עץ

מה אחריותו של מעסיק?

למעסיק יש חובה למנוע את התנאים המיוחסים להופעתן של מחלות מקצוע. חובתו סובבת סביב שלושה תחומים:

1. פיקוח גורמים מזיקים
2. אחריות לתנאים סביבתיים הולמים
3. הקפדה על כשירות עובדים

אחריותו של מעסיק "לשלוט" על גורמי הסיכון במקום העבודה?

מה זה אומר? ובכן,  נניח כי מדובר במקום עבודה בו ישנה חשיפה לרכיבים מכאניים, ביולוגיים, פיזיולוגיים, כימיים ופיזיקאליים אשר יכולים לגרום נזק. ובכן, באחריותו של המעסיק להזמין מעבדה מוסמכת לביצוע מדידות רמת החשיפה לגורמים אלו על מנת לבצע הערכת רמת סיכון ולפרסם המלצות לצמצום סכנות. יתרה מכך, על המעסיק לוודא (ברמת האחריות המשפטית, לכל הפחות), שלא נעשה שימוש בחומרים מסרטנים האסורים לשימוש במדינת ישראל.

מעבר לכך, על המעסיק לוודא כי בסביבת העבודה תנאים ראויים, כפי שבאים לידי ביטוי בתהליכי עבודה וייצור כמו גם בתנאים גיאוגרפיים ואקלימיים תקינים. בין אם זה אומר שכל עובד מקבל ציוד מגן אישי, לרבות ביגוד מותאם לתפקידו ולסביבת העבודה. ובין אם זה אומר שסביבת העבודה תהיה נעימה ככל הניתן, כלומר מאווררת ומוצלת כמתאפשר. בהינתן שהעובדים עושים את מלאכתם מחוץ למבנה, על המעסיק להקפיד על חבישת כובע, שתייה מרובה ואף מריחה של קרם הגנה הולם.

מה לגבי בדיקות תקופתיות לבדיקת כשירות העובד (ובריאותו)?

מעבר לכל שציינו, על המעסיק להקפיד על בדיקות תקופתיות מטעם העובד. זאת על מנת לדווח על מצב כשירותו לביצוע מלאכת העבודה. רופא תעסוקתי יהיה נא אמון על בדיקות אלו והוא יהא זה אשר ייתן חוות דעת לגבי כישורת העובד לתפקיד. יש שיגידו שהרציונל מאחורי חובת הבדיקות הרפואיות, הינו צמצום הסיכון למחלות מקצוע באם ישנה חשיפה לגורמים מזיקים. ישנן 4 קופות חולים אשר מחויבות לבצע בדיקות שכאלה, בעוד השירות המעשי ניתן מטעם קופת חולים מכבי, הכללית ולאומית – כאשר "מאוחדת", רוכשת שירות זה מקופת חולים כללית.

בהינתן אפשרות חשיפה לגורם מזיק, העובד זכאי לבדיקה ראשונית בקופת החולים בה מבוטח, כאשר ייבדק בתדירות מתמשכת בהתבסס על סוג הגורם המזיק. ישנם מקומות עבודה שאף יפנו את העובד לשירותים רפואיים אחרים.

מהי שרשרת הדיווח והחקירה?

במקרה של חשד או אימות מחלת מקצוע, על המעסיק לדווח, לעדכן את מפקח העבודה האזורי ואת הרופא המחוזי של משרד הבריאות, כמו גם את המוסד לביטוח לאומי – על מנת שיעניק פיצויים לעובד בכפוף לחוק. לאחר מכן, על הממונה על הבטיחות במקום העבודה לנקוט בחקירה. כאשר אדף הפיקוח על העבודה יהיה נא אחראי גם כן לביצוע חקירה. רופא תעסוקתי ישאף לסייע בצמצום סיכוני המשך, כדרך קביעת הגבלות עבודה עבור העובד בעתיד.

במסגרת אותה חקירה, על הרופא המטפל לדווח את הממצאים לגורמים המתאימים. בהינתן חשד של רופא מחוזי מטעם משרד הבריאות להופעת מחלת מקצוע או אימותה, עליו לדווח (על פי חוק) למפקח העבודה האזורי. על המפקח לבדוק באם יש צורך בחקירה ואם כן הטיפול יועבר לגהותן האזור או למפקח על מקום העבודה.  על המפקח על מקום העבודה לבקר במקום, לחקור את העובד, המעסיק ועובדים או גורמים האחרים ולסכם התרשמותו בדו"ח חקירה. בדו"ח זה יכללו דרישות למניעת הישנות מקרה זה.

כיצד לממש את הזכאות לפיצויים וזכויות רפואיות?

המוסד לביטוח לאומי אחראי למימוש הזכויות הרפואיות כחוק של עובד אשר מחזיק בזכאות לסעד בעניין מחלת מקצוע. בהינתן חשד למחלה שכזו עקב חשיפה לגורמים בסביבת עבודה, יש לפנות לרופא תעסוקתי בקופת החולים המבטחת. על המעסיק להפנות את העובד לרופא תעסוקתי להתחלת טיפול, כאשר מתוודע לחשד מחלת המקצוע כמו גם לדווח למוסד לביטוח לאומי על זכאות העובד לפיצויים.

בהינתן שרופא תעסוקתי אכן החווה דעה שמודבר במחלת מקצוע, העובד יחזיק בזכאות לטיפול רפואי בחינם, לרבות תקופת שיקום ותקופת התאוששות. ניתן לממש את הזכאות כדרך מילוי טופס 250 בביטוח לאומי, החתום בידי המעסיק. לאחר מכן, יש למלא טופס 211 (מטעם ביטוח לאומי). מדובר בטופס תביעה לקבלת דמי פגיעה כמו גם הודעה על פגיעת עבודה. יש לצרף מסמכים המעידים על פגיעה רפואית המיוחסת למקום עבודה. יש לצרף תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה או לחילופין, סיכום מחלה מבית חולים. כמו גם, כל מסמך רלוונטי אחר שיש עליו את חותמת המעסיק.

בהמשך הדרך, על העובד להציג טענות בפני וועדה רפואית ולספר את סדר האירועים שלדעת הובילו להיתכנות המחלה. על העובד לצרף תיק רפואי, לרבות מסמכים התומכים בטענתו, למעמד הוועדה. דמי הפגיעה מיועדים לכאורה לעובד שאינו עובד בהתבסס על מחלת המקצוע ומהווים פיצויים על אובדן שכר או הכנסה. יש שיגידו כי הם מיועדים עבור התקופה במהלכה לא עבד בעקבות נסיבות אלו, כלומר עד 13 שבועות. לאחר טווח זמן זה, אם העובד מדווח ומקבל הכרה באי כושר עבודה באופן זמני או לצמיתות ואין כשירות לבצע תפקידו כפי שהיה יכול אילולא הפגיעה הנטענת, אזי שתהיינה זכאות לגמלת נכות.  סכומה של הגמלה תורכב משיעור נכות כפי שהתקבל מטעם ועדה רפואית של הביטוח הלאומי כמו גם בסכום ההשתכרות טרם טענת המחלה. טווח שיעור נכות של 9 עד 19 אחוזים יזכה במענק נכות חד פעמי, כאשר 20 אחוזים ומעלה יזכה בקצבת נכות חודשית "לכל החיים".

למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם משרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים. לקבלת פרטים נוספים ניתן ליצור עימנו קשר, על מנת לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות.

<strong>עיקול משכורת</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

ייצוג נפגעי תאונות דרכים(פתח בטאב חדש בדפדפן)

על המשרד(פתח בטאב חדש בדפדפן)

ייצוג מעסיקים(פתח בטאב חדש בדפדפן)

סרטן עקב חשיפה לאבק גירים(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>לקוי שמיעה וטנטון כתאונות עבודה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

תלוש שכר – הפרטים שחייבים לכלול בתלוש(פתח בטאב חדש בדפדפן)