עיקול משכורת הוא מעין הליך שרשויות האכיפה והגבייה יכולות לנקוט על מנת לפעול אל מול אדם אשר נפתחו מולו הליכים לגביית כספים. כאשר הרעיון הוא שמדובר בנכס כספי זמין, שניתן לעקל על מנת להשיב לנושים את הכסף שהלוו או שלטענתם, לא קיבלו. לצורך העניין, נכס כספי זה יכול להיות הן משכורת, הן דמי אבטלה, הן שכר המשולם לאסיר וכן הלאה.
כיצד החוק מגן בעניין עיקול משכורת?
יש לציין, כי קיימים חוקים אשר יכולים להגן על עובד לפחות באופן חלקי מפני עיקול משכורת. לדוגמה, חוק הגנת השכר, מגן על לפחות חלק מהמשכורת מפני עיקול מטעם נושה שזכה בפסק דין לעניין העיקול. בין היתר, כי ישנם גורמים אחרים אשר נתמכים מקבלת המשכורת, בין אם מדובר במשק הבית של אותו עובד ובין אם מדובר בגורמים ממשלתיים אשר מנכים מס בהתאמה.
מהי הגנת השכר?
בהינתן עיקול משכורת ישנה עדיפות מסוימת לניכוי תשלומי מס, לרבות אלו של מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. כמו גם, באם מדובר בעובד אשר מבקש לשלם מזונות לילדיו, ישנה הגנה חוקית מפני עיקול סכומים אלו. מעבר לכך, סעיף 8 לחוק הגנת השכר מציין כי גם בהינתן עיקול משכורת, יש לוודא כי נשאר שכר כלשהו לטובת כלכול שוטף. במילים אחרות, השכר החודשי לאחר עיקול משכורת הוא מינימום הסכום לו זכאי מי שמקבל הבטחת הכנסה, בהתאמה למצב אישי ומשפחתי, ובגזירה מהחלק היחסי של שכר ממוצע בשוק.
לדוגמה, בשנת 2016, הגנת השכר במקרה זה עמדה על 2,162 ₪ ליחיד, או 3,535 ₪ ליחיד / רווק / גרוש / אלמן + ילד. וכן הלאה דוגמאות. בשורה התחתונה, הסכום המוגן שווה ערך לגמלה חודשית בהתאם למצוין, או לשמונים אחוזים מהשכר החודשי נטו לאחר ניכויי חובה. באם מדובר בשכר על בסיס יומי, הרי שהסכום המוגן מעיגול הוא החלק ה-25 מסכום חודשי פטור.
מה הקשר של הוצאה לפועל?
הבה נדבר קצת על הוצאה לפועל. לפיה, ישנם 3 סוגי עיקולים:
- מיטלטלין
- זכויות אצל צד ג'
- מקרקעין
ניתן להחזיק משכורת המיועדת לעיכול אצל מעסיק ו/או אצל תאגיד בנקאי בחשבון אליו מועברת המשכורת של העובד. שמדברים על עיקול משכורת, מדברים על עיקול צד ג'. יש שיגידו, שהניסיון לעקל משכורת כדרך המעסיק, יכולה להיות פחות מנטולת דופי. שכן, באם מדובר על עסק פרטי, העובד יכול לתאם עם המעסיק לדווח על גובה שכר נמוך. גם חשבון בנק לא בהכרח נטול דופי, לאור כך שניתן להעביר רק חלק מהמשכורת לאותו חשבון. בגוף ציבורי, סביר שזה לא יהיה כל כך נגיש, בייחוד אם הוא מפוקח ומסודר בניהול כספים. בהינתן אמון שגופים אלו מתנהלים על פי סדר וארגון נטול דופי. לרשות האכיפה והגבייה יש הליך של עיקול משכורת המתבצע על פי הוראות פרק ד' לחוק הוצאה לפועל:
- מתן צו עיקול משכורת למעסיק
- המעסיק נדרש על פי חוק לדווח לראש ההוצאה לפועל תוך 10 ימים מהמצאת הצו
- הדיווח אמור לכלול כל נכס של העובד הנמצא ברשות העובד, או שיגיע לרשותו תוך 3 חודשים
- הנכס במקרה זה הינו משכורת
על פי כן, חוק ההוצאה לפועל מבקש מהמעסיק באופן ישיר להעביר את המשכורת. המעסיק מתבקש לעשות זאת אלא אם כן מדובר בצו מוטעה כאשר העובד לא מועסק על ידי המעסיק. באם מעסיק מחליט שלא לשתף פעולה, אפשר שהדבר ייחשף במסגרת חקירה עצמאית של ראש ההוצאה לפועל. באם החקירה תעלה התחכמות מצד המעסיק, אפשר שתהיינה בקשה שהמעסיק ייקח אחריות על תשלום הכספים שהעובד לא שילם במסגרת הליך עיקול. לרשות המעסיק אפשרות להוכיח צדק סביר להימנעות מהעברת המשכורת, או חלק מסוים שלה, על בסיס סיבות סבירות והוגנות. לחילופין, אם מעסיק התבלבל, והעביר סכומים שהיו חסינים לעניין עיקול משכורת עליו לפצות את העובד עבור סכומים עודפים. כאמור, סכומים מעבר למידה המוגנת בחוק.
למידע נוסף אודות הנושא, ניתן ליצור קשר עם משרדנו, אשר מחזיק ברקורד הצלחות מוכח בתחומים משפטיים שונים. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם קיבל דירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
חוק הגנת השכר תשי"ח 1958(פתח בטאב חדש בדפדפן)
הכר את תלוש השכר שלך(פתח בטאב חדש בדפדפן)
ייצוג חייבים וזוכים בהוצאה לפועל(פתח בטאב חדש בדפדפן)
הוצאה לחל"ת של עובדת בהריון או בטיפולי פוריות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
