לפני שנדבר על זכויות חבר קיבוץ, נפתח דבר ונאמר, שבשנים האחרונות, ישנם שינויים מסוימים בסיווגים של קיבוצים. החל מקיבוץ שיתופי, לקיבוץ מתחדש. במילים אחרות, הקיבוץ עובר מהמתכונת המסורתית והשיתופית שלו, לכדי מתכונת מפורטת ומתחדשת.
זה כשלעצמו מביא עימו השלכות רבות על מערכת היחסים הנהוגה בקיבוצים מסורתיים, במסגרתה אנשים עבדו לפי יכולותיהם וקיבלו לפי' צרכיהם. בעוד שבקיבוצים המפורטים, השירותים המסופקים לחברי הקיבוץ מגיעים עם תג מחיר.
מה הן הזכויות של חבר קיבוץ בעניין יחסי עובד מעביד? כל זאת ועוד, בכתבה הבאה.
האם חברי קיבוץ נחשבים לעובדים מן המניין?
ראוי לשאול, האם שינוי סיווגו של הקיבוץ, משיתופי / מסורתי, למתחדש / מפורט, משנה את מערכת היחסים של עובד מעסיק שבין הקיבוץ המעסיק לחבר הקיבוץ העובד. ומעבר לזה, האם לנוכח השינוי, חברי הקיבוץ המופרט זכאים לזכויות סוציאליים, ככל העובדים האחרים במדינת ישראל.
ובכן, יש להסתכל על המודל החדש של הקיבוץ המופרט. במסגרתו, כל השירותים הופרטו, וכדי לקבל אותם לאחר מועד ההפרטה, על כל חבר קיבוץ לשלם עבורם. לאור תהליך ההפרטה המדובר, חברי הקיבוץ החלו לקבל שכר דיפרנציאלי, הנגזר מסוג העבודה. ואין עוד מדובר בתקציב אחיד לכולם.
השינוי במודל הקיבוצי, הוביל לעיגון בכתב של נהלי עבודה, הקשורים ל…
1 | משכורת |
2 | שעות עבודה לטובת חישוב משרה מלאה |
3 | שעות נוספות |
4 | עבודה בחגים ובשבתות |
5 | עבודה בחגים ומועדים |
6 | היעדרות בימי שמחות |
וכן הלאה.
זכויות חבר קיבוץ – האם קיבוץ מופרט נחשב כמעסיק?
במילים אחרות, האם הקיבוץ המופרט נחשב למעביד? ובכן, שינויים בסיווג של קיבוץ, מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש… יכולים לסמן, לדעת אנשים מסוימים, את תחילתה של מגמה חדשה. מגמה, מצד בית הדין לעבודה, להכיר ביחסי העבודה שבין חבר הקיבוץ למפעל שבשליטת הקיבוץ – כיחסי עובד מעביד. למעשה, אם לוקחים בחשבון את ההפרטה בקיבוץ, חברי הקיבוץ החלו להשתכר בהתאם למאפיינים האישיים של עבודתם, בהתבסס על הנקבע במוסדות הקיבוץ ולמאפיינים אחרים, לרבות אופי העבודה ומחירי השוק התואמים את המשרה.
במילים אחרות, במקום לתת סכום גלובלי לעוסקים במלאכות הקיבוץ, כעת המשרה מתומחרת על בסיס הנמצא בשוק ועל פי מאפיינים אחרים הקשורים לנושא. בית הדין לעבודה פסק באופן נרחב בעל הקשור ליחסי עובד ומעביד בהקשר של חבר קיבוץ בקיבוץ.
יש שיגידו, שלפחות חלק מפסיקותיו הרבות מתבססות על מהותו של הקיבוץ המסורתי, זה שאיננו מופרט. בעוד שהמודל המופרט, כמו שומט את הבסיס מקביעותיו של בית הדין. הרציונל הוא, שלאחר מועד ההפרטה, הקיבוץ איינו שונה מאגודות שיתופיות אחרות, ובכך אין שוני בין מעבידים "רגילים" לבין קיבוצים. זאת גם לאור פסיקות אחרות, שנגעו באופן ספציפי לקיבוצים המסורתיים, אך לא המופרטים.
אם נרצה לפשט את מהלך העניינים, עצם שינוי הסיווג של הקיבוץ, מושך את השטיח תחת רגליהן של פסיקות קודמות בנושא. ואכן מאפשרות לקיבוץ להיחשב כמעסיק לכל דבר ועניין. ואכן, למערכת יחסים נורמטיבית לכאורה של עובד מעביד, בין חבר קיבוץ לקיבוץ. במסגרתה משולמת תמורה, כשאר מקומות העבודה הנורמטיביים.
האם הקיבוץ המופרט מתנהג כמו מקום עבודה נורמטיבי?
ניתן אף להגיד, שעצם תמחור השכר של חבר הקיבוץ, באופן אישי למשרתו ותוך התחשבות במאפייני השוק, מהווה מעין התקשרות אישית בין הקיבוץ לכל אחד מחבריו, באופן ייעודי. כלומר, אין התייחסות גלובלית לכל העובדים, כמו שניתן היה להניח שקורה בקיבוץ מסורתי. אלא התייחסות אישית לכל עובד, בהתאם ליכולותיו והכשרותיו המקצועיות. כמו שהיה קורה במקום עבודה נורמטיבי. זאת רק כדי להגיד, כי בהתנהלותו של הקיבוץ המפורט, יש מספיק כדי לענות, לפחות באופן תאורטי, על הגדרתו כמעסיק.
כאמור עד כה, שכרו של חבר הקיבוץ בקיבוץ מופרט, שונה משכרו בקיבוץ מסורתי אשר מעניק תקציב שוויוני וקבוע הניתן לכל החברים. נוסחת ההשתכרות נשענת על תמורה ביחס לתרומה. או במילים יותר מוכרות: שכר עבודה. כדי לקבוע אם מתרחשים יחסים של עובד מעבד, יש לבדוק את מהות היחסים, לא רק אם שני הצדדים קוראים לזה כך (או שלא) באופן רשמי.
יש שיגידו, שהפסיקה מגדירה, שכדי לבדוק אם מדובר ביחסי עובד מעביד, יש לבחון…
- האם נוצרו יחסי עובד מעביד באופן מפורש
- האם נוצרו יחסי עובד מעביד באופן טבעי כתוצאה מההתנהגות של שני הצדדים – לרבות, מתן עבודה בתמורה לשכר עבודה
כדי להמשיך את השיח, ולצלול לעומקים ניואנסים יותר, כמו גם כדי להבין יותר את זכויות חבר קיבוץ בהקשר תעסוקתי, ניתן ליצור עימנו קשר על מנת לקבל ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם קיבל דירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
יחסי עובד מעביד בין קיבוצניק לבין הקיבוץ(פתח בטאב חדש בדפדפן)
הסתדרות העובדים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
20 שנות ניסיון(פתח בטאב חדש בדפדפן)