החשיבות של סיווג ביטחוני, הוא בהיותו תנאי כניסה (בנסיבות מסוימות) לתפקידים מסוימים עבור גופים ממלכתיים וביטחוניים מסוימים. כמו לדוגמה, חיילים ביחידות מסווגות, עובדה מדינה אשר נחשפים למידע מסווג ואזרחים אשר עובדים בתחומי תעשייה ביטחוניים. על מנת לקבל סיווג שכזה, יש דרישה לעבור בדיקת התאמה ביטחונית. בכתבה זו נדבר על 2 סוגי הליכים שכאלו, כמו גם על ערעור בגין תוצאות אי התאמה.
הליך סיווג ביטחוני
על מנת לקבל סיווג ביטחוני, יש עניין לעבור הליך מסוים. שכן, סיווג ביטחוני, יכול להוות תנאי קבלה לתפקידים מסוימים, כפי שמעוגן בסיף 7 לחוק שירות הביטחון הכללי. הליך זה מתבצע אל מול השב"כ. גוף, הרשאי לבצע סיווג ביטחוני במדינת ישראל. למעשה, הגוף היחיד אשר מורשה לבצע זאת או לקבוע התאמה ביטחונית למשרה או תפקיד כזה או אחר במדינת ישראל. הליך שכזה יכול לכלול:
- חתימה על הצהרות ומסמכים
- מילוי שאלונים בכתב יד
- השלמת תשאולים בעל פה
- במקרים מסוימים, גם בדיקת פוליגרף
- בהינתן רצון, ניתן להתייעץ עם עורך דין לגבי בדיקה זאת.
עם השלמת ההליכים, יקבל המועמד הודעה אשר תפרט את מידת הימצאותו כמתאים או לא מתאים לתפקיד, מבחינה ביטחונית. באם ההודעה תכלול פירוט לגבי אי התאמה ביטחונית, הרי שיכללו נימוקים, תוך התייחסות לתפקיד. אי ההתאמה, תוגבל לתקופת זמן מסוימת. ההודעה תזכיר או תיידע למועמד כי יש לו אפשרות לערער על הסיווג הביטחוני שהתקבל.
ערעור על הודעת אי התאמה
עצם היכולת לערער על סיווג בטחוני, מדגימה, כי אין זה הוסף עבור המועמד, וכי ניתן להגיש ערעור לוועדת השגה. בהקשר זה, ערעור ייקרא "השגה". ניתן להגיש ערעור תוך תקופה של 30 יום ממועד קבלת ההודעה. ערעור זה יכלול תצהיר ונימוק של הבקשה. עורך דין המתמחה בתחום ההתאמה הביטחונית, יכול לסייע בהגשת הערעור כמו גם בייצוג אל מול הוועדה.
לגבי וועדת ההשגה:
- יושבים בה 3 אנשים:
- שני אנשים, המחזיקים בהכשרה מקצועית לעניין של המועמד
- שופט מחוזי בדימוס אשר ישב בראשה
- דיוניה ייעשו מאחורי דלתיים סגורות, ובחיסיון.
- באפשרותה של הוועדה לערוך דיון מבלי שהמועד ואפילו עורך הדין מטעמו – ינכחו בדיון. וזאת, באם ישנו חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
יש שיגידו שיש ערך בבחירת בעורך דין שיש לו יכולת להשתתף בדיונים חסויים, כמו גם להיות שותף לדיונים אשר נחשפים בהם חומרים מסווגים.
בדיקת התאמה תעסוקתית למשטרה
הליך אחר, המזכיר בתכליתו בדיקת התאמה ביטחונית, הוא הליך בדיקת התאמה תעסוקתית למשטרה. אין הוא מגיע על חשבון הליך בדיקת התאמה ביטחונית מטעם השב"כ. מדובר בהליך, אשר מתקיים מטעם היחב"מ, תוך שיתוף פעולה עם אגף משאבי אנוש. מדובר בבדיקה אשר שואפת להעריך באם הערכים אשר משטרת ישראל מייחסת לעצמם, הולמים את המועמד. כלומר, מובעים על ידו, בדרך כזו או אחרת. אפשר שבדיקה זו תיערך עבור מועמדים המבקשים להתגייס למשטרה, כמו גם בין מועמדים אשר מעוניינים לעבור בין תפקידים במשטרה, כמו גם עבור מועמדים הנמצאים בפני קידום או אפילו כל פעם שיש רצון לזמן מישהו במשטרה לבדיקה חוזרת.
ניתן לראות זאת כמעין בחינת התאמה לשירות במשטרה, מבחינת טוהר מידות, יושר ואמינות. בהינתן החלטה כי אין התאמה לשירות במשטרה – גם במקרה זה, בהחלט ניתן לערער על כך. ההשגה, במקרה זה, תיעשה אל מול המפקח הכללי או קצין משטרה בכיר המוסמך לכך. גם כן, ניתן לקבל ייצוג עורך דין. עורך דין יכול לייצג, לייעץ ולתת ערך – כמו גם לסייע עם נסיבות הקשורות להפללה עצמית.
לסיכומו של דבר,
בכתבה זו דיברנו על שני סוגי הליכים של התאמה. אחד מהם, מבוצע על ידי השב"כ, ומערב בדיקת התאמה לתפקיד ביטחוני. השני, מבוצע על ידי גורמים במשטרה, ונועד לבדיקת ערכי / אמינות המועמד. בכל מועד רלוונטי שהמשטרה מוצאת לנכון לקיים מבדק שכזה. עבור שני המקרים, ניתן להגיש ערעור, בהינתן הודעה המפרטת את אי התאמתו של המועמד.
למידע נוסף על נושא זה, ולייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, ניתן לפנות למשרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-20 שנים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
הטרדה מינית(פתח בטאב חדש בדפדפן)
קצין תגמולים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
ערעור על מסקנות ועדה רפואית(פתח בטאב חדש בדפדפן)
