1. בית-דין לעבודה
בית-דין לעבודה (להלן – בית הדין) יהיה של שתי ערכאות: בית-דין אזורי ובית-דין ארצי.
2. שופטים ונציגי ציבור
לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי-ציבור.
3. הכשירות להיות שופט (תיקון: תשנ"ב)
מי שכשיר להתמנות שופט בית-משפט מחוזי, לפי חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984- (להלן – חוק בתי המשפט), כשיר להתמנות שופט בית הדין (להלן – שופט).
3א. סייג למינוי שופט (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב)
על מועמד להתמנות שופט בית הדין יחולו הוראות סעיף 7א לחוק בתי המשפט.
4. מינוי שופטים (תיקון: תשמ"ד)
(א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף 4 (ב) לחוק יסוד: השפיטה, אלא שחברי הממשלה בועדת הבחירה יהיו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה.
(ב) שופט יצהיר הצהרת אמונים כאמור בסעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה.
(ג) היו שר המשפטים ושר העבודה סבורים, שלתקופה מסויימת קיים צורך ששופט משופטי בתי המשפט יכהן כשופט בית הדין, יודיעו על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט משופטי בית המשפט העליון או שופט משופטי בית-משפט מחוזי להיות שופט בית הדין לאותה תקופה שופט שנתמנה על פי סעיף זה והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.
5. נשיא בית הדין הארצי וסגנו (תיקון: תש"ן)
(א) בבית הדין הארצי יהיו נשיא וסגן-נשיא שיתמנו בדרך שנקבעה למינוי שופט.
(ב) נתפנה מקומו של נשיא בית הדין הארצי וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא סגן הנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
6. שופט ראשי (תיקון: תש"ן)
בבית דין אזורי שיש בו יותר משופט אחד ימנה מביניהם נשיא בית הדין הארצי, בהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, שופט אחד להיות שופט ראשי ובבית דין אזורי שיש בו יותר משני שופטים, רשאי נשיא בית הדין הארצי למנות, באותה דרך, סגן לשופט הראשי.
7. שופט בפועל (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב)
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי או כשופט בית-דין אזורי, ושופט בית-דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין הארצי כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
8. מעמדו של שופט בית הדין(תיקון: תשמ"ד, תשנ"ב)
(א) על שופט יחולו הוראות סעיפים 5, 7, 8, 9, 10, 12, 13 ו14- לחוק יסוד: השפיטה.
(ב) סעיף 5, וסעיפים 11 עד 24 לחוק בתי המשפט, יחולו על שופט בבית הדין.
9. ייחוד הכהונה
שופט לא יהיה חבר הכנסת, המועצה של רשות מקומית או כל גוף נבחר של ארגון עובדים או ארגון מעבידים או חבר הנהלת ארגון כאמור ולא יהיה מועמד לחברות כאמור אולם רשאי הוא, בהסכמתו ובהסכמת שר המשפטים ושר העבודה, למלא באורח זמני תפקיד אחר מטעם המדינה או למלא תפקיד ציבורי אחר, אם, לדעתם ולדעת נשיא בית הדין הארצי, אין הדבר פוגע במעמדו כשופט.
10. נציגי ציבור (תיקון: תשמ"ה, תשנ"ב)2
נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה:
(1) הם בעלי נסיון בתפקיד או בפעילות הקשורים ביחסי-עבודה
(2) הם בעלי נסיון, בהוראה או במחקר, במשפט, בכלכלה, ביחסי-עבודה או במינהל ציבורי
(3) הם חברים או זכאים להיות חברים בלשכת עורכי הדין בישראל ועסקו, ברציפות או לסירוגין, בישראל או בחוץ-לארץ, חמש שנים לפחות, בעריכת-דין, בתפקיד משפטי בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שאושרו על ידי שר המשפטים לעניין סעיף 2(2)(ב) לחוק בתי משפט.
11. תקופת כהונה של נציג ציבור
מינויו של נציג-ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו.
12. פרסום מינוי
נציג-ציבור שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.
13. התפטרות נציג ציבור
נציג-ציבור רשאי להתפטר מתפקידו במתן הודעה בכתב לשר המשפטים כהונתו תופסק כתום שלושים יום מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
14. סיום משפטים
נציג-ציבור שהתחיל בדיון יסיימו גם אם תמה תקופת כהונתו, זולת אם הועבר מתפקידו כאמור בסעיף 15.
15. העברת נציג ציבור מתפקידו
(א) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית-הדין הארצי, רשאי להעביר נציג-ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שהתנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד של נציג-ציבור בבית-הדין.
(ב) לפני קיום התייעצות כאמור בסעיף-קטן (א) יתן שר המשפטים לנציג הציבור הזדמנות להשמיע דברו.
16. אי-תלות של נציגי ציבור
(א) אין על נציג-ציבור מרות בעניני שפיטה, אלא מרותו של הדין.(ב) בפעולתו בבית-הדין יפעל נציג-ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון שבהתייעצות עמו נתמנה או לציבור שהוא מייצג
17. מינוי רשם (תיקון: תשמ"ו)
(א) נשיא בית-הדין הארצי, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט בית דין אזורי או אדם הכשיר להתמנות שופט בית-משפט שלום להיות רשם של בית דין.
(ב) רשם שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו.
18. הרכב בית דין אזורי (תיקון: תש"ם, תשמ"ה)
(א) בית-דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים.
(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2).
(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית-הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין, ואין אחריה ולא כלום.
(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, סוגי הליכים שהמוסד לביטוח לאומי צד בהם, שבהם יהיה השופט דן יחיד.
(ד) במשפטים שבית-הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות -(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין
(2) להתיר תיקון כתבי-טענות או להורות על כך
(3) לערוך רשימת הפלוגתות
(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את הענינים שיתבררו
(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ(6) להורות על הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו.
19. מותב בית הדין האזורי (תיקון: תש"ן)
מותב של בית-דין אזורי ייקבע על ידי שופט אותו בית-דין, ואם היו בו יותר משופט אחד – על ידי השופט הראשי או סגנו, ויכו
