בחוק עבודת נשים (להלן:"החוק") אין חובה על העובדת ליידע את המעסיק על הריונה, אלא אם מקום עבודתה הינו מקום מסוכן. על פי החוק, חובת ההודעה למעסיק קמה בחודש החמישי להריון העובדת, וזאת על מנת להגן עליה, כאשר מאותו מועד אסור למעסיק להעסיק אותה בשעות נוספות, במנוחה שבועית, ועבודת לילה.
לידיעת המעסיק יכולות להיות השלכות לגבי זכויותיה של העובדת בעניינים המפורטים להלן:
שמירת הריון
מצב זה אינו מזכה בשכר מהמעביד בשל היעדרות מהעבודה. העובדת אף אינה זכאית לדמי מחלה במהלך תקופת שמירת הריון, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי, או חוזה אישי.
העובדת במקרה של שמירת הריון זכאית לקיצבה מהמוסד לביטוח לאומי, רק אם היא עומדת בתנאים הקבועים בחוק ובהם: היעדרות של לפחות 30 ימים היעדרות מעבודתה, כתוצאה ממצב רפואי המסכן אותה ואת העובר.
היעדרות לצורך בדיקות
עובדת יכולה להיעדר מעבודתה מבלי לקבל תשלום לשם פיקוח רפואי במהלך חודשי ההריון, הנעשה בתחנה לבריאות האם והילד או ע"י רופא נשים (עובדת במשרה מלאה- 40 שעות היעדרות, עובדת במשרה חלקית- 20 שעות היעדרות).
עובדת שעברה הפלה זכאית להיעדרות של שבוע עד שישה שבועות לאחר ההפלה, בכפוף לאישור רופא, תקופת ההיעדרות נחשבת כהיעדרות מפאת מחלה.
איסור פגיעה בהיקף המשרה
אסור למעסיק לפגוע בהיקף המשרה של עובדת בהריון, באופן שעלול לפגוע בגובה הכנסתה, אלא בהיתר מטעם שר העבודה והרווחה. הוראה זו חלה על עובדת קבועה וגם על עובדת ארעית, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום 6 חודשים לפחות.
עבודת לילה
אסור למעסיק להעסיק אישה החל מהחודש החמישי להריונה בעבודת לילה, אם העובדת הודיעה בכתב למעסיקה על התנגדותה.
