אם נדבר על שאירע בפסק דין, הניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בשנת 2007) בל 4125/06 נביא את סיפורו של אדם שעבד בעבודות עפר. במסגרת כתבה זו, נבדוק ונראה אם קיבל הכרה בבקע מפשעתי, כתאונת עבודה. ולבסוף, נציע טיפ מקצועי למצבים מסוג אלו.
תשתית סיפורית:
- העובד הכרים מכסה ביוב בעל משקל רב
- העובד דיווח על כאב חד במפשעה, ביום שאחרי, במהלך מלאכת חפירת תעלה באדמה
- העובד קיבל אבחנה מן הרופאים שבדקו אותו, כי מדובר לאבחנתם בבקע מפשעתי
- העובד גילה, כי אין פגיעה בעבודה המיוחסת לבקע מפשעתי, מוכרת כתאונת עבודה בידי הביטוח הלאומי ובלבד שיתקיימו מספר תנאים להכרה בה. כדלקמן:
a. על הבקע להופיע תוך כדי זמן העבודה.
b. אין די בהיווצרות בקע מתוך מאמץ שגרתי אלא בלבד אם מיוחס למאמץ בלתי רגיל.
c. על העובד לפסוק מעבודתו, לגשת לטיפול רפואי תוך תקופת זמן של 72 שעות. כמו גם להודיע למעסיק, או למוסד, על היתכנות התקף הכאב תוך 72 שעות מזמן הופעתו. - העובד נתקל, לאור תנאים אלו, באתגר מסוים בהכרה בתאונת העבודה. זאת לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, לאחר שביקש מהם הכרה בתאונת עבודה כנזכר לעיל.
- העובד פנה בהמשך, אל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
השתלשלות המקרה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב:
- השופט אילן איטח, ציין כי הבקע גילה את עצמו ביום שלמחרת, כאשר התקלח העובד טרם כניסת שבת וחש בנפיחות. בעוד שהתנאי הראשון, הזכיר השופט, לקבלת ההכרה – הינו הופעתו של הבקע בזמן העבודה.
- השופט הכיר באפשרות, שהבקע אכן יכול להיחשב כתופעה שמופיעה בזמן העבודה, גם אם הביטוי שלה היא כאב בלבד ואין מצג לראות עין. אך, התובע לא הצהיר על כאבים מיוחדים ביום חפירת התעלה. גם בביקור אצל הרופא, לא צוין היתכנות כאב מיוחד ביום האירוע.
- ועל אף כל זאת, השופט אכן התרשם כי ניתן להגיע למסקנה, שהעובד אכן הוכיח במידה מספקת שאכן חש כאב (רגיל) בזמן העבודה, ביום האירוע.
- השופט המשיך לדון בתנאי השני, שכן מדובר על מאמץ בלתי רגיל. העובד, מצידו, טען שהיה מדובר ביום קיץ, כאשר הדרישה במסגרת העבודה הייתה לחפור תעלה שאורכה הוא 2.5 מטרים. ועומקה, חצי מטר. כל זאת, באדמה קשה. במילים אחרות, מדובר על מלאכה מאתגרת פיזית תוך שימוש בכלי מכוש, טוריה ואת חפירה. כאשר, עם העבודה, יש גם להרים מכסה ביוב יצוק, הנמצא במסגרת טבעת פלדה – כלומר, חומר בעל משקל רב.
- השופט מצא לנכון לראות את הסיטואציה כחלק משגרת העבודה של העובד, מאמצים טבעיים בשגרתה. אין עבודת החפירה, לדעת השופט, דרשה מאמץ בלתי רגיל.
- ולבסוף, התנאי השלישי, הוא הפסקת העבודה עקב הופעת הבקע. העובד טען כי הכאבים עליהם דיווח, הופיעו בתום יום עבודה. השופט מצא לנכון להגיד כי אין הפסקת העבודה מתבקשת להיעשות באופן מידי, זאת לאחר הופעת הבקע. כך שגם אם החליט העובד להשלים את יום עבודתו, עד תומו, ורק לאחר מכן הפסיק את עבודתו – עדיין יש בכך לקיים את מה שהתנאי מציין.
- השופט ציין, כי לדעתו, אין העובד הניב ראיה לחדלות עבודה לאחר האירוע. כאשר האישורים הרפואיים מתייחסים עבור ימי מחלה המיוחסים לעובד, ממועד הניתוח ולתקופה שלאחריו.
- השופט, החליט לדחות את תביעת העובד לאור (ולדעתו של השופט) אי הוכחת או מילוי התנאי השלישי והתנאי השני.
לסיכומו של דבר,
על כן, נדמה שעבור פסק הדין בשנת 2007, התקנות כמו גם דעתו של השופט נחו על קיומם של תנאים מסוימים, שאפשר שיהיה אתגר בהשלמתם. יתרה מכך, שאם אותו עובד היה מודע לכך שישנם תנאים שכאלה, שעליו לעמוד בהם, יכול להיות שהיה מתנהג כשורה. שכן, אם היה יודע שהדבר הנכון היה להפסיק את עבודתו, לדווח על הכאב, לפנות לטיפול רפואי – וכן הלאה, לא רק שהיה יכול לתת לעצמו מענה בוגר ומקצועי באופן מידי יותר, אלא גם היה מכין את עצמו לתביעה באופן יעיל יותר.
זאת הסיבה, שסיועו של עורך דין המתמחה במלאכתו, יכולה לסייע עוד הרבה לפני שמדברים על תביעה. אם אפשר לשמור מספר טלפון של עורך דין שסומכים עליו ופשוט להתייעץ איתו לגבי הליכים ופרוטוקולים הרבה לפני שנשקלת האפשרות להגיש תביעה, יכול מאוד להיות שזה יסייע להכין ולסלול את הדרך לתביעה מהימנה.
למידע נוסף על נושא זה, ולייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, ניתן לפנות למשרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-20 שנים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
בקע מפשעתי כתאונת עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
נטישת מקום עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
<strong>כאבי גב ופגיעות דיסק כתאונות עבודה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)
הטרדה מינית כתאונת עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
<strong>עובד כח אדם שנפגע אצל המשתמש - מי אחראי על הפגיעה שלו</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)
