כאשר מעביד כופה על עובד שינוי באופן העסקתו ומעבר להתקשרות באמצעות חוזה פרילאנס, יש לבחון את תקפות סעיף הקיזוז בחוזה.
לאחרונה התקבל פסק דין בערעור שהוגש לבית הדין הארצי בסוגיית הכרה ביחסי עובד מעביד והתנגדות לקיזוז לפי סעיף "גדרון" שהופיע בחוזה ההתקשרות. מערעור זה עולה דיון מעניין באשר למעמדו של חוזה העסקה "פרילאנס" ובאשר לתוקפו של סעיף השבה או קיזוז המופיעים בו.
נכפה על העובד לשנות את אופן העסקתו לחוזה פרילנס
התביעה בה דן בית הדין האזורי אשר על פסיקתו הוגש ערעור עוסקת בהכרתו של בית הדין בקיום יחסי עובד מעביד בין ה"קבלן" צלם במקצועו אשר הועסק באמצעות "הסכם קבלן עצמאי" ודחיית התביעה להשבת תמורה שניתנה בגין העסקה כקבלן עצמאי. מדובר, בצלם אשר הועסק תחילה כעובד שכיר ולאחר מכן נדרש לקבל שינוי באופן העסקתו ולעבור לעבוד לפי חוזה "פרילאנס".
בהסכם ההתקשרות נכלל "סעיף השבה" או "סעיף גדרון" כפי שהוא נקרא, אשר קבע כי אם ייקבע בעתיד כי התקיימו יחסי עובד מעביד יהיה עליו להשיב 35% מהתמורה אשר קיבל בעבור מתן שירותיו מתחילת עבודתו. לאחר מספר שנים התמעטה העבודה אשר נשלחה אליו והוא נדרש להפחית בתמורה עבור עבודתו.
משסרב הפסיקו להעביר אליו עבודה לחלוטין.
הלה תבע הכרה של קיום יחסי עובד מעביד, פיצויי פיטורין וחלף הודעה מוקדמת.
נתקיימו יחסי עובד מעביד
בית הדין האזורי קיבל את טענותיו של הצלם, פסק כי אכן נתקיימו יחסי עובד מעביד בהתאם למבחן ההשתלבות, ואף זיכה אותו בחלף הודעה מוקדמת ובפיצויי פיטורין. במעמד זה דחה בית הדין האזורי את תביעתה של החברה המזמינה להשבת 35% מהתמורה, בהתאם לסעיף ההשבה בחוזה ההתקשרות ביניהם.
סביב סוגיה זו, נסוב הערעור.
ערעור לבית הדין הארצי
בפסק הדין עלו שאלות מעניינות ונתגלו חילוקי דעות בין חברי הרכב בית הדין הארצי, באשר למעמדו של הסכם התקשרות "קבלן עצמאי" ולחוקיותו של סעיף הגידרון.
כפייה על העובד לעבוד כ"קבלן עצמאי" גורמת לו לאבד זכויות קוגנטיות להן היה זוכה כשכיר
נשיא בית הדין, כבוד השופט סטיב אדלר טען כי יש להמשיך וליישם את ההלכות שנקבעו בפסקי הדין אייזיק נ' תה"ל תכנון המים לישראל (ע"ע 300256/98 ) וטויטו נ' משב הנדסת קירור (בע"ע 300267/98) , בהם נקבע כי דרישה להשבת סכומים במסגרת תביעה להכרה ביחסי עובד מעביד עלולה להרתיע עובדים מהגשת תביעות ולרפות את ידיהם.
נוסף על כך היא עשויה לגרום למעבידים לתבוע להכרה ביחסי עבודה בדיעבד ולאחר שנים של העסקה כ'קבלנים' על מנת לזכות בכספים במסדרת סעיף השבה. כאשר כל אותם שנים למעשה הפסידו העובדים את זכויותיהם מכורח חקיקת המגן, זכויות אשר ערכן אינו מסתכם בערך כספי בלבד.
ממשיך נשיא בין הדין ומסביר כי יש למנוע מקרים בהם מעסיק כופה על עובד לעבוד כקבלן עצמאי, מצב אשר גורם לעובד לוותר על זכויות קוגנטיות להן היה זוכה מכורח חקיקת המגן כעובד שכיר.
ככלל קיומו של סעיף גדרון בחוזה התקשרות מהווה שיקול משמעותי בהחלטה בדבר השבה, אולם על סעיף הגדרון לשקף הסכמה אמיתית בין הצדדים. על כן, קובע הנשיא כי אין לבצע השבה או קיזוז במצב בו המעסיק כופה על העובד לעבוד כעצמאי.
"…חוזה למראית עין…"
כבוד השופט עמירם רבינוביץ הסכים כי יש לדחות את הערעור אולם הוסיף כי "חוזה עבודה בו מוצגת מערכת יחסים בין הצדדים כהתקשרות בין מזמין לקבלן עצמאי הוא חוזה למראית עין" ומהווה מצג שאינו אמיתי. לכן לפי סעיף 13 לחוק החוזים הוא בטל.
יתרה על כך, יש להבדיל בין מקרים בהם העובד הוא שבחר באפשרות העבודה כקבלן עצמאי כאשר שתי האפשרויות עמדו לרשותו. עוד יש להבחין בין מקרים בהם הפער בין הכנסתו של מועסק כקבלן עצמאי להעסקתו כעובד הינו פער משמעותי.
עם זאת, בהתאם לעיקרון שנפסק בע"ע 143/99 (ארצי) מרג'ה אליאס רפיק – מתכת סדום תעשיות, יש להילחם בנוהג החתמת עובדים על חוזים קבלניים כאשר לא קיים ספק כי מדובר בעובדים לכל דבר.
שלילת השבה לפי סעיף הקיזוז משיקולי צדק
בעוד שהסכים כבוד השופט שמואל צור עם חבריו להרכב כי יש לדחות את הערעור, הוא הסתייג מגישתם לפיה יש לשלול את ההשבה בשל שינוי במעמדו של קבלן לעובד למעט במקרים חריגים וזאת משום שיש לתת תוקף מלא לעקרון ההשבה הקבוע בתורת המשפט ובחוק. עם זאת, על הערעור להידחות מטעם סמכותו של בית הדין לשלול את ההשבה או להפחיתה משיקולי צדק.
התחשבנות שאינה ישימה
תגובתו של נציג העובדים מר יצחק ברק נסובה סביב סוגיית ההתחשבנות, כאשר לטענתו הלכות ההשבה לפי דיני החוזים אינן ישימות במקרה זה בשל הקושי בשחזור האלמנטים הדרושים להשגת התחשבנות אמיתית ומאוזנת לאחר ביצוע העבודה. עם זאת, לדעתו יש לתת להן תוקף.ע"ע (ארצי) 07/450 יואל מלכא נ' גלובוס גרופ בע"מ ואח
