הסכם קיבוצי מוגדר כהסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים יציג. הסכם קיבוצי חדש שנחתם יש להגיש לרישום במשרד העבודה תוך שישים יום מחתימתו לפי חוק ההסכמים הקיבוציים 1957. עם זאת, על מנת להבטיח את תוקפו לא די ברישום ההסכם, על מנת לתת לו תוקף של הסכם קיבוצי, יש לקבל את אישורו של בית הדין לעבודה לכך.
מכורח היותו הסכם קיבוצי, יחול ההסכם על כל עובדי הענף בין אם נמנו עם החותמים על ההסכם ובין אם לאו. בכוחו של ההסכם לקבוע תנאי עבודה לרבות מעמדם של עובדים קבועים ועובדים ארעיים, זכויות פרישה ועוד. הסכם קיבוצי יכול להיות בלתי מוגבל או מוגבל לתקופה מסויימת והוא אינו פג עם בתום התקופה הקצובה אלא מוארך אוטומטית לתקופה בלתי מוגבלת. אם אחד הצדדים להסכם מעוניין לסיימו, יהיה עליו להגיש הודעת ביטול לרשם ההסכמים הקיבוציים.
קיימים שני סוגי הסכמים קיבוציים:
- הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין מעביד מסויים או ארגון מעבידים מייצג , לבין ארגון עובדים יציג (ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים או שהוא מייצגם ובלבד שמספר זה לא ייפול משליש כלל העובדים עליהם יחול ההסכם).
- הסכם קיבוצי כללי שתקף לכלל המדינה, או לאיזור מסוים, ענף מסויים או מספר ענפים ונחתם בין ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים יציג בענף או אזור (ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים או שהוא מייצגם).
בדומה לחובת הפעולה לפי דיני העבודה מחוייב המעביד להכיר את ההסכמים הקיבוציים הנוגעים לענף בו הוא פועל וכן לפעול על פיהם בכל הקשור ביחסיו עם עובדיו. את חילוקי הדעות יהיה על הצדדים להביא לדיאלוג בין ההנהלה והעובדים.
את ההוראות שבהסכם הקיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה וחובות אישיות, יש לראות כחוזה עבודה ואלו ימשיכו לפעול גם לאחר פקיעתו של ההסכם. יתרה מזאת, זכויות המוסדרות בהסכם הקיבוצי אינן ניתנות לויתור על ידי העובד ולפיכך ניתן להוסיף עליהן אולם לא לגרוע מהן בחוזה העבודה. במידה וקיימת סתירה בין שני הסכמים קיבוציים, יש ללכת לפי טובתו של העובד.
הסכמים קיבוציים ניתן להרחיב בעזרת צווי הרחבה באישורו של שר העבודה והרווחה.
משרדינו מעודכן בכל עת בהסכמים הקיבוציים הייחודיים לענפים השונים במשק וכן בצווי ההרחבה, נשמח לעמוד לרשותכם ולהעניק סיוע משפטי באשר לסוגיות המשפטיות השונות הקשורות למשפט העבודה הקיבוצי.
