שיעור הפיצויים באשר לעובדים חודשיים, יומיים, עמלות, קבלנות וכדומה – כיצד יש לחשבם.
בבואנו לבחון את הסוגיה האמורה לעיל, ישנם רכיבי שכר רבים שעלינו לבדוק לעניין השאלה האם יש להוסיפם לחישוב השכר הקובע בכל הקשור לפיצויי פיטורין.
כעיקרון, סעיף החוק הרלוונטי במקרה זה הוא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), אשר קובע כדלקמן:
שיעור פיצויי הפיטורים הוא כדלקמן: לעובד במשכורת (עובד על תקן חודשי) או עובד בשכר (עובד על תקן יומי), שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. במקרים אלו יחושב השכר האחרון.
עובד אשר משכורתו היא לפי בסיס ועמלות יחושבו פיצויי הפיטורין לפי חישוב שכר בסיס אחרון בתוספת חישוב ממוצע של העמלות בשנה האחרונה שקדמה לפיטורים.
כמו כן, יש להתייחס בנושא זה גם לאמור בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 אשר קובעים, כי:
אם חל בשכרו של העובד שינוי זמני, אזי יחושב השכר האחרון לפי שכר העובד כאילו לא חל שינוי כלל.
עוד מוסיפות התקנות וקובעות כי במקרה שעובד עבר מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, שכרו האחרון יחושב לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו.
נציין, כי בהתאם לתקנות האמורות, אם חלה הפחתה בשכרו של עובד, אשר כתוצאה ממנו קטן שכרו האחרון, יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה את שכרו של העובד ערב ההפחתה.
עוד נוסיף, כי אם היה שכר עבודתו של עובד, כולו או מקצתו, משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים-עשר החדשים שקדמו לפיטורים.
התקנות הנזכרות לעיל קובעות כי הרכיבים שיובאו בחשבון שכר-עבודה לענין תקנות אלה הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת-משפחה.
אם נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, נקבע לפי התקנות כי יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.
יש לשים לב, כי רשימה זו מוגדרת כרשימה סגורה על פי התקנות ולכן, אם לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנות יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.
כדי להבין נושא זה לעומקו, שומה עלינו לבחון מהי הגדרת המשכורת על פי הפסיקה. בבג"צ 5572/92 יעקב זכאי ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה, עבודה עליון, כרך כט, 901, נדונה שאלה זו וכך נקבע:
"גמול עבודה שמשלם מעביד לעובד תמורת 'עבודתו הרגילה'… 'משכורת' צמודה, איפוא, למסגרת העבודה הרגילה הלכה למעשה. לקביעת גדריה של 'משכורת' ניפנה לבדיקתה של מסגרת העבודה הרגילה, וכל שיבוא במסגרת העבודה הרגילה התשלום בגינו יהיה משכורת, 'משכורת' ולא 'תוספת' למשכורת…"
כבוד השופט חשין באותו עניין קבע בדעת מיעוט, לעניין סוגיית שעות נוספות כחלק משכר יסוד המחושב לצורך פיצויי פיטורין כדלקמן:
"…אם מסגרת עבודתו הרגילה…כוללת 'שעות נוספות' למשל, בשל היותו אחראי על פעילות תקינה של המחלקה, ופעילות תקינה זו מחייבת מעצמה עבודה ב'שעות נוספות' 'שעות נוספות' מובנות הן בעבודתו של לוי, אין הן בעצם 'שעות נוספות' לעניין הגדרת עבודתו, ותמורתן (בין השאר) זוכה הוא ב'משכורת' זו עבודתו וזה שכרו. אכן אפשר שהשעות הן 'נוספות' לעניינים אחרים כגון לתשלום מיוחד בגינן, בהיותן 'נוספות לשעות העבודה ה'רגילות' במקום העבודה אך לעניין הגדרתה של 'משכורת' העובד, השעות אינן 'נוספות' כלל: הן חלק מעבודתו ה'רגילה', והרי תמורת עבודה זו, עבודתו ה'רגילה', זוכה הוא במשכורת".
נציין, כי דעתו זו של השופט חשין לא התקבלה ולפיכך, שעות נוספות לדוגמא, נחשבות בבחינת תוספת ולכן אין הן נכללות לצורך חישוב פיצויי פיטורין.
עוד קבעה הפסיקה הענפה הקיימת בתחום זה, כי חרף העובדה שמשכורת 13 היא מרכיב של שכר העבודה הכולל, לא ניתן למצוא מרכיב זה בתקנות הנזכרות לעיל ולפיכך, אין להביאו בחשבון לעניין פיצויי פיטורים, גם כאשר משכורת 13 משולמת בצורה מפוצלת, מדי חודש, אין לראותה כרכיב לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
כך גם נקבע באשר לתשלומים בגין הוצאות טלפון וביגוד. רכיבים אלו אינם חלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים והם אינם "שכר יסוד" בשל העובדה, כי אינם נמנים על התוספות שבתקנות. בנוסף, חלק משכרו של העובד אשר נרשם כ"סכום מגולם" והוסף למשכורתו של העובד, הוכר כשכר יסוד של העובד.
בפסיקה נדונה השאלה מהם רכיבי השכר שיכולים להחשב כחלק מהשכר הקובע לעניין פיצויי פיטורין. אבן הבוחן המרכזית שהוזכרה בדב"ע מדינת ישראל- מנצ'ל, פד"ע כ"א 75, 78, פירשה את המושג "המשכורת הקובעת": "המבחן העיקרי שנקבע לפירוש מושג 'המשכורת הקובעת'… והכרעה בשאלה אם רכיב שכר מהווה תוספת אמיתית או 'חלק מהשכר הרגיל' הוא, האם התשלום מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר, מתקיים בו אותו תנאי או גורם".
כלומר, אם מדובר בתוספת אמיתית, אין לחשבה לצורך פיצויי פיטורין כחלק משכר היסוד. יצויין, כי שם הרכיב אינו מעיד על טיב הסכום שהתקבל והעובדה שהוגדר על ידי המעסיק כ"תוספת" אינו קובע את מהותו. על התשלום להיות מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב חדל התשלום.
