על פי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מחלת מקצוע היא מחלה אשר ניתן לקשר לשהות ממושכת בסביבת עבודה שיש בה מן החשיפה לגורמים ביולוגיים, פיזיולוגיים, כימיים "ואחרים". החוק לביטוח לאומי מסדיר זאת (סעיף 79 בנושא פגיעה בעבודה), באומרו כי מחלקת מקצוע הינה כזו המיוחסת להקשר תעסוקתי. ישנם תנאים מסוימים בהם ניתן לקבל הכרה במחלות מקצוע על מנת לקבל תנאים רפואיים כמו גם קצבה זמנית ואף גמלת נכות, בהתבסס על זכאות.
מה הן מחלות מקצוע?
מחלות מקצוע אלו מחלות שהתהוו עקב חשיפה חוזרת ונשנית לגורמים מזיקים במהלך הקשר תעסוקתי. ישנם סוגים שונים של מחלות מקצוע, כפי שמוכרות בחוק. לפירוט נרחב יותר אודות מחלות מקצוע, ניתן לקרוא את כתבתנו בעניין "רשימת מחלות המקצוע".
לתמצותו של עניין, חשיפה ממושכת לרעלים, קרינה ותנאי עבודה מזיקים מיוחסות למחלות מקצוע, בהקשר תעסוקתי. למעסיק ישנה חובה של ממש למניעת התנאים המיוחסים להופעתן של מחלות מקצוע. בהינתן חשד או אימות של מחלת מקצוע אצל עובד, אפשר שזה יתחיל שרשרת חקירה ודיווח שתוביל להגבלות והמלצות בעניין אותו מקום עבודה.
כיצד עובד / מבוטח יכול לממש זכאותו?
בהינתן חשד או אימות למחלת מקצוע, הרי שעל עובד להגיש תביעה בהתאם אל מול המוסד לביטוח לאומי על מנת לממש את זכויותיו הרפואיות כחוק. תחילה, על עובד לפנות לרופא תעסוקתי בקופת החולים המבטחת. למעשה, בהינתן דיווח חשד או גילוי מחלה מקצועית למעסיק, על המעסיק לשלוח את העובד לרופא תעסוקתי בלאו הכי, על מנת שיתחיל טיפול. על המעסיק לדווח למוסד לביטוח לאומי, ובכך למעשה לספק גושפנקא לזכאותו של העובד לפיצויים.
על הרופא המטפל להחוות חוות דעת. בהינתן שהחווה כי מדובר במחלת מקצוע, הרי שכבר בשלב זה לעובד זכאות לטיפול רפואי בחינם, הכולל תקופת שיקום ותקופת התאוששות.
על מנת לממש את הזכאות, על העובד למלא טפסים מסוימים, לרבות:
- טופס 250, חתם בידי מעסיק.
- טופס 211 (מטעם ביטוח לאומי): טופס לקבל דמי פגיעה + הודעה על פגיעת עבודה.
- צירוף מסמכים המעידים על פגיעה רפואית בהקשר מחלות המקצוע.
- צירוף תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה או סיכום מחלה מבית חולים.
- צירוף כל מסמך רלוונטי אחר, בחתימת המעסיק.
כמובן שעדיף ומומלץ להיעזר בעורך דין ביטוח לאומי.
מה תפקידה / שימושה של הוועדה הרפואית לעניין קביעת דמי פיצויים כשמדובר במחלות מקצוע?
לאחר מכן, אפשר שיגיע שלב הצגת הטענות בפני וועדה רפואית. במסגרת הקשר זה, ניתן לספר לוועדה את שהתרחש, ואת סדר האירועים אשר לטענת המבוטח הובילו להיתכנותה של מחלת המקצוע. באחריות העובד להניב, להמציא ולצרף כל מסמך שלדעתו יכול לתמוך בטענתו, וכמובן, גם תיק רפואי.
יש להביא את כל אלו למעמד הוועדה רפואית. הוועדה הרפואית יכולה לשקול את העניין ולהכיר בשיעור מסוים של אחוזי נכות. על בסיס זה אפשר שיושפעו הפיצויים.
ברמה העקרונית, ייעודם של דמי הפגיעה הוא הנבת פיצויים על אובדן שכר או הכנסה, למי שאיננו עובד, מחמת מגבלה אשר מייחס למחלקת מקצוע. ואילו, "החגיגה" רלוונטית רק עד לתקופה של 13 שבועות.
מה מתרחש לאחר תום 13 השבועות?
ובכן, אם העובד עדיין מדווח על אותה מוגבלות ומקבל הכרה באי כושר עבודה או באופן זמני או באופן קבוע… לרבות אי כשירות לבצע תפקידו כפי שיכל היה טרם הפגיעה הנטענת… אזי שהדבר יכול לזכות אותו בגמלת נכות.
כאמור, סכום הגמלה מושפע משיעור אחוזי הנכות כפי הקבעה הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי. באם הוועדה הרפואית החליטה להעניק שיעור נכות בטווח של 9 עד 19 אחוזים, הרי שזה יכול לזכות במענק נכות חד פעמי. ואילו החליטה להעניק 20 אחוזים ומעלה, הרי ששיעור זה יכול לזכות בקצבת נכות חודשית "לכל החיים".
למידע נוסף ולקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות – ניתן ליצור קשר עם משרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
יתרה מכך, משרדנו מחזיק ברקורד מוכח של הצלחות בתחומים משפטיים שונים, כמו גם זכה בחותם אמינות מטעם לשכת דירוג האשראי דן אנד ברדסטריט. וכפי שחלק מהקוראים אולי יודעים, מדובר בלשכה שעושה "שיעורי בית" ובודקת קריטריונים שונים של מהימנות עסקית ופיננסית טרם הענקת חותם האמינות. נשמח לשמוע מכם.
ערעור על החלטת הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.