אירועי מוחי במסגרת עבודה, אכן יכול להיחשב כתקן אירוע מוחי כתאונת עבודה. מדובר באירוע המכונה גם CVA (שבץ מוחי) או אוטם מוחי. אירוע אשר מייחסים להיווצרותו הפרעה פתאומית באספקת הדם לאזור במוח, אולי עקב חסימת זרימת הדם או דימום בכלי דם במוח.
מהשלכות ההפרעה: פגיעה בתאי המוח באזור. פגיעה לתפקוד שאותו אזור אחראי עליו (דיבור, ראיה, תזוזה וכו') ואולי גם מוות.
ישנם גורמי סיכון המקושרים עם אירוע מוח, כמו סוכרת, השמנת יתר, לחץ דם גבוה וכן הלאה.
האם אירוע מוחי יכול לקבל הכרה כתאונת עבודה?
בשורה התחתונה, באם התרחשה תאונה תוך כדי עבודתו ו/או בעקבות עבודתו אצל מעסיק או מטעם מעסיק.
באם מדובר בתאונה שאירעה מטעם עובד בעל עסק עצמאי תוך ומתוך עיסוקו במשלח ידו, הרי שזה נחשב תאונת עבודה. זאת על פי סעיף 79 לחוק ביטוח לאומי.
ועם זאת, על מנת שתאונה תוכר כתאונת עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי, יש כמובן להוכיח כי..
- מדובר בתאונה אשר התרחשה בזמן העבודה
- מדובר בתאונה שניתן לקשר את גורמיה לעבודה עצמה
באם המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונת העבודה אפשר שיזכה בקצבאות ושלל זכויות רפואיות. התהליך יכול לכלול הגשת טפסים. יש צורך בצירוף מסמכים רפואיים ואף הופעה בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכות.
כפי שניתן לצפות, כשאנשים חושבים על תאונות עבודה, הם אולי מדמיינים נזקים פיזיים בעקבות גורמים חיצוניים.
עם זאת, הפסיקה הרחיבה את היריעה לכדי הכרה בנזק בריאותי ואף נפשי כתאונת עבודה, באם ניתן לקשר לכך אירוע חריג במסגרת העבודה. כן, גם אם מדובר על אירוע מוחי כתאונת עבודה.
כיצד ניתן להוכיח אירוע מוחי כתאונת עבודה?
ועם זאת, על אף התרחבות היריעה ומה לא, יש עניין להוכיח תנאים, כפי שציינו בסעיף הקודם:
- אירוע בזמן העבודה
- אירוע בעקבות העבודה
כלומר, אין אירוע מוחי להתרחש במהלך יום עבודה, בייחוד כאשר אירוע מוחי יכול להתרחש גם מספר שעות לאחר קרות האירוע שהיה הזרז להיווצרותו.
ועם זאת, על מנת להוכיח ייחוס לעבודה, יש להוכיח קיומם של שלושה תנאים:
1. אירוע חריג
בפן נפשי או פיזי, לרבות מאמץ מיוחד ביחס לעבודה הרגילה אשר אינו מתרחש בדרך כלל ואינו מתאים לאופי העבודה. נקבע כי בעניין אירוע מוחי או אוטם מוחי, האוטם רלוונטי למי שמקנן בקרבו תהליך תחלואתי באופן גלוי או סמוי. מחלה טרשתית, לדוגמה, שיכולה להוות רקע לאוטם. ואילו ללא מצב בריאותי לקוי מקדים, הפגיעה לא אמורה להתרחש בהינתן אירוע חריג (כאמור בהליך דב"ע מו/0-139).
בשורה התחתונה: יש להוכיח קרות אירוע חריג בפן הפיזי או הנפשי בסמוך למועד האירוע. כאשר אירוע חריג זה יכול להוות זרז לדחק נפשי או פיזי בלתי רגיל שיכול לשמש כשלעצמו כזרז. למעשה, הליך עב"ל 1285/04 יכול ללמד אותנו כי אין אפילו צורך בהוכחה גורפת לקיומו של אירוע חריג, אלא די להוכיח מידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג. מידת החריגות של האירוע תיבחן באופן סובייקטיבי פר מקרה, לרבות מידת ההשפעה של האירוע אודות אותו מבוטח, ולא כיצד ראוי שהאירוע ישפיע (כאמור בהליך דב"ע נו/0-11). אם כי, גם בחינה סובייקטיבית זו מעוגנת בראיות אובייקטיביות ועל המבוטח להוכיח קיומו של אירוע שאכן יכול להיחשב כחריג, ואין להסתפק באמירה של כך על מנת להוכיח קיומו.
2. קשר סיבתי
הדגמה של קשר סיבתי רפואי בין אותו אירוע מוחי ואותו אירוע חריג בסבירות שעולה על שיעור של חמישים אחוזים. ניתן לקחת כאינדיקציה את סמיכות הזמנים בין מועדי האירועים.
3. אופן ההשפעה מהאירוע
נבדוק באיזה אופן המבוטח הושפע מהאירוע החריג. היקף השפעת האירוע נלקח בחשבון לעומת גורמי סיכון אחרים, ככל שישנם.
האם העובד הצליח לקבל הכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה?
נביע את סיפורו של אדם מול המוסד לביטוח לאומי במסגרת הליך ב"ל 18223-01-16, שהובא בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
התובע ביקש להכיר באירוע מוחי כתאונת עבודה. התובע עסק כחוקר פרטי עצמאי, ובחלק מעבודתו עבד עם משרדי חקירות שעבדו ישירות עם חברות הביטוח.
- בזמן ביצוע מעקב ניהל שיחת טלפון עם מנהל אחד ממשרדי החקירות. במהלך המעקבים העובד ישן ברכבו ואף קיבל דו"ח תנועה. השיחה עסקה במעקבים שביצע וצוין כי לא יקבל שכר ו/או החזר הוצאות לאור אי סיפוק תוצאות לסיפוק חברת הביטוח כשלאחר מכן התפתח ויכוח שגלש לצעקות.
- לכשרצה העובד לצאת מהרכב טען שלא הרגיש ידו ורגלו, ואף מעד כשניסה ללכת. התקשר למנהל משרד החקירות ודיווח על כך ועל כך שלא מצליח ללכת. התקשר בשנית אל המנהל לאחר מספר שעות לאחר שטען שלא היה שינוי וביקש להחליף בחוקר אחר.
- העובד פנה לקופת חולים, פונה למיון ואושפז. למחרת, שוחררת עם המלצה ל-MRI בשל חשד לאירוע מוחי. המצב לא השתפר, התרחש אשפוז ושחרור שלאחר מכן.
- העובד הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה.
- העובד נדחה על ידי המוסד לביטוח לאומי. ביטוח לאומי טען כי מדובר בתוצאה ממחלה טבעית, וגם אם לעבודה הייתה השפעה על כך הרי שזו פחותה מהשפעת גורמים אחרים.
- העובד פנה לבית הדין האזורי לעבודה והגיש תביעה מול המוסד לביטוח לאומי. הטענה הייתה כי אותה שיחת טלפון הייתה אירוע חריג שאינו יומיומי או שגרתי.
- סמיכות המועדים בין האירועים יכולה להעיד על קשר סיבתי. ועל פי כן היה מענה על דרישות הדין לשם הכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה.
- המוסד לביטוח לאומי טען שאין העובד ציין אזכור לאירוע חריג או וויכוח במסמכים הרפואיים וכי העובד מסר מיוזמתו כי העבודה עצמה הייתה תחת לחץ לרבות ויכוחים, צעקות ומריבות כך שהשיחה לא הייתה חריגה.
- ואילו בית הדין פסק לקבל את תביעת העובד. גם אם העובד לא אזכר את שיחת הטלפון והוויכוח בזמן אמת במסמכים הרפואיים אך ניתן להבין ולהניח כי היה בלבול, כמו גם האפשרות שטרם ידע מה אירע או חשב על הקשר הנסיבתי.
- מנהל משרד החקירות תמך בגרסת העובד ונטען כי גרסתו לאירועים של התובע הייתה עקבית ואמינה. כאשר שיחת הטלפון הייתה "שיא שלילי", עד כדי סף אירוע חריג.
- בית הדין מינה מומחה רפואי לנוירולוגיה למען חוות דעתו בעניין שני התנאים הנוספים (שכן התנאי הראשון שציינו קודם קוים מבחינת בית הדין): תנאי הקשר הסיבתי ותנאי השפעת העבודה בהשוואה לגורמים משפיעים אחרים.
- המומחה טען כי אכן ישנו קשר סיבתי בחזרת גורם ותוצאה, בעניין סמיכות הזמנים המובהקת בין האירועים.
- המומחה טען כי השפעת האירוע בעבודה אכן גוברת על השפעת גורמי סיכון אחרים. שכן לולא האירוע "החריג" לא היה מופיע אירוע מוחי במועד זה, לדעתו, או בכלל.
- בית הדין החליט לאמץ את חוות הדעת, והחליט כי עומדת היא במבחן סבירות והיגיון וכי אין נימוק או טעם מבחינתו המצדיק שלא לאמצה.
- בהתאמה לכך, קיבל התובע הכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה וקבע כי על המוסד לביטוח לאומי לזמן לוועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכות כמקובל.
למידע נוסף אודות אירוע מוחי כתאונת עבודה וקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, ניתן ליצור עימנו קשר כעת. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
