שכר קובע לפיצויים

בהינתן שהמעסיק מפטר עובד לאחר וותק של שנה אחת במקום העבודה, אפשר שיגיעו לו פיצויים בדין. שיעור הפיצויים לעניין זה, מתבסס על חישוב שכר קובע לפיצויים. בנושא זה, מדובר בשכר עבודה חודשי עבור כל שנת עבודה. במילים אחרות, וותק של 5 שנים יניב 5 משכורות.

איך מחשבים שכר קובע לפיצויים?

בשורה התחתונה, על מנת לחשב את סכום הפיצויים, יש לשקלל את שלל רכיבי השכר הקובע לפיצויים. יש לציין, כי אין אחידות בין שקלולי רכיבי השכר הקובע לפיצויים בין כלל העובדים במשק. הסכמי שכר במגזרים שונים, והסכמים קיבוציים וצווי הרחבה יכולים ליצור שוני ניכר לעניין זה.  במילים אחרות, במקרה נתון אפשר שיילקחו בחשבון רכיבים שונים בשכר החודשי על מנת לקבוע את שיעור הפיצויים, וזאת בהתאם לתקנות פיצויי פיטורים, כמו גם פסיקות שהתקבלו בנושא.

מה הם רכיבי השכר הקובע לפיצויים?

1. שכר היסוד של העובד
2. תוספת וותק
3. תוספת יוקר מחיה
4. תוספת משפחה
5. תוספת מקצועית
6. תוספת מחלקתית

וכו'. ואילו, ישנם רכיבי שכר אשר לא נכללים בעת חישוב שכר קובע לפיצויים, לרבות:

1. פרמיות
2. עמלות
3. בונוסים
4. דמי נסיעות
5. הוצאות אש"ל

וכן הלאה. במקרים מסוימים, יהיו רכיבים ייעודיים אשר כן יכולים להיחשב במסגרת חישוב שכר קובע לפיצויים, גם אם הם לא נכללים בתקנות ובהסכמים. זאת באם מעסיק ועובד חתמו על חוזה עבודה אישי, הכולל אותם. כך לדוגמה, ניתן להחליט כי עמלות אכן יילקחו בחשבון בעת חישוב שכר קובע לפיצויים גם אם החוק לא מכליל אותן כברירת מחדל.

האם ניתן לכלול הוצאות אש"ל בחישוב השכר הקובע לפיצויים?

נביא לדוגמה את המקרה של עובד שביקש לכלול הוצאות אש"ל כרכיב שכר קובע לפיצויים, במסגרת הליך תע"א 8565/09. במסגרת ההליך, נפסק על ידי בית הדין כי אין לכלול הוצאות אש"ל בשכר היסוד הקובע לתשלום הפיצויים. וזאת כי מדובר בהחזר הוצאות אותנטי, המתונה בתנאי. לא בתוספת שכר פיקטיבית. במילים אחרות, אותו עובד לא הוכיח שמדובר בחלק בלתי ניתן להפרדה משכר העבודה, וזו למעשה הנקודה. במסגרת הליך אחר (דב"ע מא 78-3), קבע בית הדין כי על העובד להוכיח כי "תוספת" מסוימת מהווה חלק אינטגרלי בשכר העבודה. כך גם תשלומים עבור טלפון, ביגוד ודמי הבראה, אינם נחשבים כרכיבי שכר על פי התקנה, ולא נחשבים כשכר יסוד ועל פי התקנה אין לפרטם בחישוב פיצויי הפיטורים (כאמור בפסיקה: דב"ע מא 23-3).

מה אמר בית הדין על חישוב "משכורת כוללת"?

במקרה אחר, במסגרת הליך תע"א (חי) 1128-08, טען התובע לחישוב המשכורת הכוללת, על פי פירוטה בהסכם קיבוצי מיוחד של מד"א. בית הדין ציטט את הפסיקה בתיק עע (ארצי) 1598/04, באומרו כי בהסכם הקיבוצי המוזכר לעיל, המשכורת הכוללת איננה מוגדרת. כלומר, אין פירוט עבור רכיבי השכר. אין התייחסות לשכר יסוד, או לשכר הכולל רכיבים ותוספות משתנות (כמו תוספת שבת, וכו').

במילים אחרות, המונח "משכורת כוללת", כפי שצוין בהסכם הקיבוצי, פשוט לא הוכח. על כן, בית הדין קיבל את פרשנות מד"א, לפיה מדובר במושג הכולל "כרגיל", את רכיבי השכר המפורטים בחוק ובתקנות. כאשר כל תוספת אחרת שהוספה על ידי מד"א לעניין פיצויי פיטורים, נעשה באופן וולונטרי. כלומר, העובד ביקש לחשב את השכר הקובע לפיצויים על בסיס תוספות שאמורות להיכלל לטעמו "במשכורת הכוללת", אך ההסכם הקיבוצי פשוט לא פירט מספיק מהי משמעות המושג ועל פי כן החישוב נעשה על פי התקנות לעניין רכיבי השכר הקובעים.

מה אמר בית הדין לגבי שעות נוספות ושעות כוננות?

יש לציין שהתובע בתיק זה, דרש לכלול את שעות הכוננות גם כן כרכיב לחישוב השכר הקובע לפיצויים. ועם זאת, גם בקשה זו נדחתה על ידי בית הדין, תוך הסתמכות על הנפסק במסגרת הליך עב (ת"א) 2122/01. בפסיקה זו, הובא כי מדובר בתוספת מותנית שאין להכלילה בחישוב השכר הקובע לפיצויים.

במסגרת הליך אחר (בתיק דב"ע נג/ 3-84), נפסק כי הרכיבים המשוקללים לטובת שכר קובע לפיצויים, הם אלו אשר נקבעו בתקנה 1 לתקנות, ואין הם מציינים רכיב של שעות נוספות.

על מנת להבין קצת יותר, ואף לקבל ייעוץ משפטי ראשוני בנושא חישוב השכר הקובע לפיצויים, ניתן ליצור קשר עם משרדנו. משרדנו מייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.

תאונות עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

זכאות לפיצויים למתפטר(פתח בטאב חדש בדפדפן)

שכר קובע לפיצויי פיטורין(פתח בטאב חדש בדפדפן)

וותק(פתח בטאב חדש בדפדפן)

דמי הבראה – תקציר מידע לעובד(פתח בטאב חדש בדפדפן)