בשורה התחתונה: ישנם מקצועות אשר דורשים את נכונות העובדים להגיע גם בשעות שמעבר למסגרת העבודה, או שמא – שמסגרת העבודה כוללות מה שנקרא שעות סטנד ביי, שעות כוננות. על פי כן, על העובדים להסכים להגיע גם בזמנם הפרטי, מעבר לשעות עבודה נורמטיביות, מקובלות או במקרים מסוימים: צפויות. כאשר הבקשה היא להיות בזמינות לכל אורך תקופת הכוננות, ולהיות זמינים לזימונים באם יהיה בכך צורך.
מה הסיפור של שעות כוננות?
יש שיגידו ששעות כוננות הן מעין מעצר בית, מאחר שהעובד לא בדיוק פנוי לעיסוקיו באופן מלא. בכל עת ניתן לזמנו ולקרוא לו חזרה לעבודה, גם אם בסופו של דבר לא קוראים לו. סוגיית תשלום שכר בעניין שעות כוננות לא עוגנה בחקיקה ועם זאת אכן קיימת הצעת חוק בעיין תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה. הצעת חוק זו עברה קריאה טרומית ב-2014 (ביוני). נכון לקריאת שורות אלו, יכול להיות שתהליכיה חודשו, ואולי לא – תלוי.
הצעת החוק המדוברת פירטה את האפשרות לקבלת תשלומי שכר על שעות הכוננות, לרבות אלו בהן העובד נמצא במקום העבודה ואלו שהעובד לא נמצא. באופן יישומי, ישנם מקומות עבודה ואף מגזרים בהם ישנו נוהג של תשלומי שכר לעובדים עבור שעות כוננות. כמו לדוגמה, רופאים אשר מקבלים שכר בתקופת כוננות. תשלומי שכר אלו נובעים מכוח הסכמים אישיים, קיבוציים או מתוך נוהג אשר מיישמים במקום העבודה. מנגד, ישנם מגזרים בהם זה לא מקובל. במקצועות המלצרות, השמירה והאבטחה אין בהכרח יישום נוהג שכזה.
האם מקום עבודה מתבקש לשלם שכר בעניין שעות כוננות?
על פי כן, למקום עבודה יש אפשרות לבחור אם לתגמל את עובדיו על שעות הכוננות שלהם או לא. ובאם לא, העובדים יכולים להשקיע זמן פרטי וחופשי במעין מצב כוננות, מבלי לפנותם באופן מלא לעיסוקיהם האחרים. לרבות, התעסקות במשלח יד אחר ומשרה אחרת בשכר. זאת מתוך נכונות להישאר בזמינות בשעות הכוננות.
כאמור, הלכת "ההסכם האישי", או "המונהג במקום העבודה", מוסדרת כך כיוון שאין הסדרי תשלום לשעות כוננות המעוגנים בחקיקה. אין חובת התשלום מוסדרת בדיני המגן הקוגנטיים. על כן, הצדדים רשאים להסכים ביניהם באם שכר העובד יכלול גם שעות הכוננות, בשיעור כזה או אחר, או כלל לא. במסגרת הליך ע"ע 000204/06 נאמר כי הסדרי התשלום עבור כוננות אינם מעוגנים בחוק ואינם חלק ממשפט העבודה המגן. ניתן לעגן אותם בהסכמים או הסדר קיבוצי, כמו גם בהוראות נוהל שהמעסיק נוהג בהן. במסגרת ההליך המשפטי המצוטט, התובע לא הציג מקור משפט בר תוקף המראה כי על המעסיק לשלם עבור שעות כוננות.
מה מקור ההסכמות לתשלום עבור שעות כוננות?
גם בהליך תע"א 1991/06, נפסק כי המקור הנורמטיבי לעניין תשלום שכר עבור שעות כוננות הוא בחוזה. במילים אחרות, על בסיס הסכמת הצדדים, אשר רשאים להחליט לגבי תנאי הזכאות והקיפי שיעור שכר שעות כוננות ושינה במסגרת החוזה. במסגרת ההליך המצוטט, לא הייתה הסכמה מפורשת לזכאות שכזו ועל פי כן החוק לא מחייב את המעסיק לשלם בהתאם.
מנגד, בצד השני של הסיפור, הליך ע"ב 417/04 הראה את קביעתו של בית הדין, לפיה אין לשלול את האפשרות ששעות כוננות מסוג מסוים, גם מחוץ למקום העבדה, ייחשבו כזמן שבו העובד השקיע לטובת מקום העבודה. ואכן, ניתן לפרש את סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, לעניין "שעות עבודה", כאותן שעות אותן העובד השקיע למעשה במקום העבודה. הטענה הנגדית לכך היא שהעובד לא נדרש להיות במקום מסוים, אלא החזיק באפשרות לעסוק בעניינו במהלך שעות הכוננות. ועקב כך שמדובר במספר נמוך של תקופות כוננות כאלו, הטענה הייתה שהייתה אפשרות מועטה של זימון התובע לשירות המעסיק. על פי כן, ולאור כך שהעובד עודכן בשיחת טלפון לכך שיש סיכוי נמוך שייקרא למקום העבודה, התובע לא הוכיח שמדובר בזמן בו השקיע לטובת מקום העבודה.
ועם זאת, יש לציין, כי במהלך הליך ע"ע 305/05, כאשר העובדים אכן שהו במקום העבודה, בית הדין קבע כי יש לשלם שכר עבור שעות אלה, גם אם לא נדרשו העובדים לעשות דבר. לדיון נוסף אודות הנושא, לרבות העמקה גם להיבטים שונים של שעות כוננות ושינה, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ואף לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
שעות נוספות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
ניידות וגודל רכב(פתח בטאב חדש בדפדפן)
<strong>שימוע לפני פרישה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)
בחינת סוגית עבודה בשעות מנוחה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
תביעה לגמול שעות נוספות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
תשלום שעות נוספות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
מספר ימי החג שיש לשלם בענף השמירה ובענף הניקיון(פתח בטאב חדש בדפדפן)
