"תביעות השתקה" או SLAPP (Strategic Lawsuit Against Public Participation) הן תביעות אשר המטרה העיקרית שלהן היא להשתיק או להרתיע אנשים מלהשתתף בדיונים ציבוריים וביקורות ציבוריות נגד בעלי עניין מסוימים. זהו כלי משפטי שנועד בעיקר כדי להפעיל לחצים משפטיים על אנשים או קבוצות בנושא עניין פרטי כלשהו.
מה היא תביעת השתקה
במקרה של "תביעת השתקה", המטרה האמיתית לעיתים היא לא לנצח בבית המשפט, אלא ליצור סטרס משפטי וכלכלי לנתבע, שהוא העיקר, יותר מאשר ניצחון בתיק בפועל. הכוונה היא להשקיע משאבים (זמן וכספים) כדי להשתיקו מלהמשיך בפעילות הציבורית או בביקורות נגדית.
הגנות מטעם החוק
חוק האיסור על לשון הרע מספק מסגרת נוחה יחסית להגנת הציבור בכלל, בפרט במקרים של תביעות דיבה או "תביעות השתקה". חוק זה קובע את הכללים וההגבלות בגין הפרסום שבו נעשית ביקורת או פגיעה בפרטיות אדם אחר.
החוק מגן על חופש הביטוי, אך גם מגביל את השימוש הבלתי הוגן בתקשורת. במסגרת החוק, כל פגיעה או ביקורת שנעשית באופן לא הוגן עשויה להביא לתביעה.
יש לזכור שחוק האיסור על לשון הרע עשוי להקשות על תביעות דיבה, מאחר והתובע צריך להוכיח שפרסום הביקורת נועד לגרום לנזק ולא היה לשם שימושים ציבוריים הוגנים.
קו ההגנה בתביעה יכול להתבסס על:
- נכונות העובדות: הנתבע צריך להוכיח שהעובדות שנמצאות בפרסום נכונות, או לפחות האמין בתום לב שהן נכונות. כלומר, תביעה על בסיס פרסום מידע שאינו נכון ושלא האמינו בנכונותו, לא מקנה הגנה.
- הגנת "אמת דיברתי": אם התוכן שעומד לתביעה הוא למעשה אמת, ישנה הגנה על מפרסם הידיעה. כלומר, אם הוא יכול להוכיח שהטענות בביקורת הן אמת, יתכן שתהיה לו הגנה חוקית נגד תביעה על לשון הרע.
- עניין ציבורי: יש להוכיח שהפרסום היה למעשה עניין ציבורי. כלומר, הפרסום צריך להיות על נושא שקשור לציבור, למשל בתחום השוק שבו פועלת החברה או בעניין כללי המעניין את הציבור הרחב.
חשוב לציין שבכל מקרה, כל עניין משפטי כמו זה הוא מורכב וכל הקריטריונים עשויים להשתנות על פי המקרה הספציפי. לכן, באשר לתביעה בנושא לשון הרע או בכל נושא משפטי אחר, ניתן להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.
סכומי הפיצויים:
ניתן לתבוע על פרסום לשון הרע עד סכום מסוים מבלי להוכיח נזק. החוק מגביל את גובה הפיצויים המרבי הניתן לקבוע לפרסום כזה.
כיצד מוגדרת תביעת השתקה?
השופט רונן אילן (תיק אזרחי (ת"א) 30803-05-17 גדי מכלוף נ' חגי בן שושן ( סעיף 15 לפסק הדין)) הגדיר את המונח באופן שיש שיגידו, שמביא אותו לידי ביטוי בצורה מקיפה ומדויקת. לפי הגדרתו, תביעת השתקה מתרחשת כאשר מוגשת תביעה אזרחית נגד אדם או קבוצה על מנת לערער על פעילות ציבורית שהם מנהלים, תוך שהיא מנוגדת לאינטרסים של גוף אחר.
המטרה היא להשפיע על הנתבעים ולהביא להשתקת הפעילות, דרך לחץ ישיר וגם דרך יצירת "אפקט מצנן" המרתיע אף עתידים מהשתתפות בפעילות ציבורית.
דחיית תביעת השתקה
פסק הדין הראשון בישראל (תיק אזרחי (פתח תקווה) 12217-12-16 בגבו ישראל נ' רבקה שמס) שדחה תביעה בנימוק של "תביעת השתקה", הוא פסק דין משנת 2018 שעסק בעגלות ומנשאים לתינוקות.
במקרה זה, רבקה שאמס, אם לתשעה, השיבה לשאלות הורים בקבוצת פייסבוק שפתחה בנושא המנשאים והעגלות לגיל הרך. בתשובותיה לשאלות שנשאלו בקשר למנשאים של חברה מסוימת, היא הביעה את דעתה שהמנשאים אינם טובים וכן הסבירה את הסיבות לדעתה.
בתגובה לכך, החברה שלחה לרבקה שאמס מכתב התראה בסך 1,800,000 ₪ ולאחר מכן הגישה תביעה בסך 300,000 ₪.
בית המשפט החליט כי התביעה תואמת את כל הפרמטרים המאפיינים "תביעת השתקה", ולראשונה בישראל הוא דחה את התביעה תוך אזכור המושג.
במסגרת ההחלטה חייבה את החברה התובעת לשלם סכום של 15,000 ₪ כתשלום לרבקה שאמס.
ישנו פסק דין נוסף (תיק אזרחי (בת-ים) 5223-11-17 גילי עזריה נ' יוסי ניסן) אשר דחה תביעה בנימוק שמדובר ב"תביעת השתקה". התביעה הזו נגזרה ממקרה שבו חבר מועצה נתבע על ידי חברה קבלנית בסכום של 5 מליון ש"ח, אשר בהמשך הופחת ל-2 מליון ש"ח.
הטענה הייתה כי הנתבע פרסם פוסט בפייסבוק המרמז על שחיתות בחברה הקבלנית. בבית המשפט החליטו כי פרשנות הפוסט רחוקה מהמציאות. בנוסף לכך, בית המשפט הסיק כי התביעה עונה על כל המאפיינים שמאפיינים את "תביעת השתקה":
- היא מסוגלת ליצור אפקט מצנן ומרתיע: נאמר כי לא יכול להיות ספק כי הגשת תביעה בסכום של 5 מיליון ₪ שהועמדה על 2 מיליון ₪ יש בה כדי להרתיע ולהטיל אפקט מצנן על נכונותו של הנתבע ,שהוא איש ציבור, או של אחרים להשתתף בדיון ציבורי, וזאת עקב החשש כי המשאבים החומריים והנפשיים הנדרשים למי שמתגונן מפני "תביעה משתיקה" ישכנעו רבים שלא 'להתעסק' עם התובע או עם גורמים אחרים חזקים כמותו.
- פערי כוחות בין הצדדים: נדמה כי התובע הוא גוף עם כוח כלכלי חזק. בית המשפט קבע
כי הפערים הכלכליים בין הצדדים אינם מוטלים בספק והם ברורים ומשמעותיים.
- סכום התביעה מופרך: מאפיין נוסף של "תביעת השתקה" הוא סכום התביעה המופרך. במקרה זה, הוגשה תביעה בסכום של 5 מיליון ₪. השופט אמר כי מדובר בסכום שלא נתקל בכמותו בתביעות לשון הרע במקומותיו, גם במקרים בהם נטען ביחס ללשון הרע חמורה בהרבה מזו הנטענת לפניו. השופט הוסיף: גם סכום התביעה המתוקן, 2 מיליון ₪, גם הוא הינו סכום בלתי סביר בעליל החורג באופן משמעותי מהסכומים המקובלים בפסיקה.
- עילת התביעה אינה כלכלית: במקרה זה, נדמה כי לעילה לתביעה סבירות קלושה להתקבל, וכך, גם היא תואמת את התנאים והמאפיינים של "תביעת השתקה".
טיפים לגבי כתיבת ביקורת באינטרנט
כתיבת ביקורת באינטרנט היא דרך חשובה לחלוק את החוויות ולתת משוב על בתי עסק ושירותים. אולם, כאשר מדובר בביקורת שלילית, חשוב להיות ערניים למידע המשותף לכל צרכנים בנושא ולפעול בצורה הנכונה כדי לפעול בהתאם לחוק ומשמעותיו.
עם כתיבת ביקורת שלילית, כדאי להקפיד על ענייניות:
- לבחור מילים בקפידה: ניתן לבטא את הביקורת בצורה אובייקטיבית ועניינית, ולהימנע משימוש בשפה פוגענית.
- לפרט עובדות: דיווח על החוויה בצורה נכונה, מדויקת ומפורטת. זה יכול לכלול את הפרטים הקשורים לשירות, המוצר או החוויה.
- להימנע מהטעיות: כדאי להמנע מהצהרות כוזבות או פרטים מטעים / שגויים.
- לספק ראיות: אם ניתן יכול לספק מקורות, סימוכין או ראיות לדברים, זה יכול להוסיף אמינות לביקורת.
- כוכבית דעה אישית: להזכיר כי מדובר בהבעת דעה אישית, וכי הביקורת היא בעניין של חוויות אישיות בלבד.
- תגובות: בזמן תגובה לתגובות של אחרים לביקורת, כדאי להמנע מלפתח דיון או לאפשר מחלוקות אישיות. אם מחליטים לפרסם ביקורת נגד בית עסק או שירות, ניתן לבקש ייעוץ ממומחה במשפטי צרכנות. כמו כן, ישנה זכות לפרסם ביקורת, אבל עדיין כדאי להשקיע זמן ומחשבה בכתיבתה.
