קניין רוחני בעבודה

בתוך מערכת יחסים של מעסיק ועובד, למי שייכות הבעלות על זכויות הקניין הרוחני במסגרת העבודה? בכל הנוגע להמצאות, עיצובים חדשניים, פיתוחים ופטנטים שהעובד יצר במהלך תקופת העסקתו. בתי הדין לעבודה פסקו בעניין זה והרחיבו את היריעה לדיון בנושא. כל זאת ועוד, בכתבה הבאה.

קניין רוחני – למי שייך התוצר במקום העבודה?

באופן עקרוני, הקביעה היא כי זכות הבעלות על תפוקתם של תוצרים חומריים באופן מובהק, שיוצר עובד במקום העבודה, שייכת למעסיק. אלא כאשר מדובר בתוצרים בעלי אופי של קניין רוחני, נשאלת שאלה אחרת. שכן, במקרה זה מדובר בתוצר שאין הוא פרי מעשי ידיו של העובד, אלא מוחו / תודעתו. ואולי, שמא, יש טעם בהסדר שונה.

על מנת לענות על השאלה, ניתן לחלקה למספר חלקים אפשריים:

1. ישנם תוצרים המוגנים על ידי דיני זכויות יוצרים. לרבות תוצרים שנחשבים יצירה מקורית בתחום הספרותי, האמנותי, הדרמטי או המוסיקלי, המקובעים בצורה כלשהי. וגם, תקליטים. זאת בהתאם לסעיף 4, חוק זכויות יוצרים. ניתן לכלול בזה שרטוטים, אתרי אינטרנט, תרשימים, מאמרים, חוות דעת מקצועיות, תוכנות מחשב וכל צורה המבטאת אותן וכן הלאה.
2. ישנם תוצרים המוגנים על ידי דיני פטנטים. המצאות טכנולוגיות הן דוגמה לתוצרים שכאלה.

אילו זכויות ניתן להלביש על יצירה?

מה הסיפור של דיני זכויות יוצרים?

בשורה התחתונה, מדובר בהקניית הגנה לבעלי היצירה בידי מספר סוגי זכויות, לרבות:

1. זכויות יוצרים (כמובן).	בעלי היצירה מחזיקים בזכות הבלעדית לבצע בה שימושים מסוימים, בהתאם להקשר. בין אם זה אומר לפרסם אותה, לבצע אותה בפומבי, להשכיר אותה וכו'. החוקים מגנים מפני שימוש לא מורשה ביצירה.
2. זכויות מוסריות	במקרה זה, היוצר רשאי לקרוא ליצירה בשמו, בהיקף ובמידה ראויים בהקשר לנסיבות העניין.  זכויות מוסריות יכולות להיקרא גם זכות הקרדיט מסיבות מובנות. זכויות אלו מגנות מפני הטלת פגם ביצירה, סילוף או שינוי צורה, או כל פעולה פוגענית שיש בה מכדי לפגוע בכבוד או מוניטין היוצר. יש הקוראים לזה גם זכות השלמות, מסיבות מובנות גם כן.

למי שייכות זכויות יוצרים במקום העבודה?

על כן, נחזור למוקד השאלה, מה הדין של קניין רוחני בעבודה בהקשר של יחסי מעסיק ועובד? ובכן, כל היצירות המוגנות בחוק, מוגנות על ידי הזכות המוסרית (למעט תוכנות מחשב ותקליטים). כשאנחנו מדברים על זכויות יוצרים, ההגדרה היא שהיוצר של היצירה, הוא הבעלים הראשון של הזכויות עבורה, למעט חריגים הקבועים בחוק. זאת מטעם סעיף 33 (1) חוק. נשמע כמו סוף הסיפור, נכון? ובכן, לא כל כך. כי אחד החריגים לנושא, הוא באם היצירה נוצרה בידי עובד לטובת השלמת עבודתו ובמהלכה. שכן, סעיף 34 לחוק מורה כי המעסיק נחשב לבעלים הראשון עבור זכויות היצירה. ניתן לשנות זאת באם הוסכם אחרת.

כך שאם עובד רוצה להחזיק בזכויות ליצירות אשר יצר למען מקום עבודה, ובמהלך עבודה, עליו להעביר את זכויות היוצרים בחוזה או על פי דין (סעיף 37(א)), כאשר סעיף 37(ג) מספר כי אם רוצים להעביר זכויות יוצרים או להעניק רישיון מיוחד בעניינן, יש להמציא מסמך כתוב לשם כך. במילים אחרות, כל עוד לא נאמר או הוסכם אחרת, זכויות היוצרים שייכות למעסיק.

לסיכומו של דבר, באם העובד יצר יצירה, טרם תחילת יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, אחריהם, או לאחר שהתפטר או פוטר, זכויות היוצרים שייכות לעובד, ולא למעסיק. אם העובד יצר אותה במהלך תקופת העבודה, ומתוקף תפקידו, הרי שזכויות היוצרים בבעלות המעסיק. באם הצדדים רוצים להסכים דבר מה מסוים בעניין העברת זכויות היוצרים, מן המעסיק לעובד, בין אם באופן מלא או חלקי, עליהם לספק כאמור הסכם כתב בעניין זה, ולא להסתפק בהסכם וורבלי, בעל פה, אשר יוגדרו בו התנאים להסכם שכזה. זאת לפחות עבור העיסוק בזכויות היוצרים. ייתכן שזה הזמן לערב עורך המתמחה בכך, כדי לייעץ כהוגן על מנת לסייע לכל צד לשמר ולממש את זכויותיו כדין בנושא קניין רוחני בעבודה.

מה לגבי הזכות המוסרית?

אם נעביר את העיסוק לזכות המוסרית, סעיף 45 (א) מספר לנו כי הזכות המוסרית היא קודם כל של היוצר, בכל הקשור ל…

1. יצירה דרמטית
2. יצירה ספרותית (למעט תוכנת מחשב)
3. יצירה אומנותית
4. יצירה מוסיקלית

כך שגם אם העובד הפיק את היצירה לטובת עבודתו, ובמהלך תקופת העסקתו, הזכות המוסרית שייכת לעובד. למעט מקרים בהם מדובר על תקליט או תוכנת מחשב.  הזכות המוסרית נחשבת לזכות אישית שאינה ניתנת להעברה, ותעמוד לרשות היוצר גם אם אין לו בעלות ראשונית על זכויות יוצרים עבור היצירה, וגם אם העביר אותן באופן חלקי או מלא למישהו אחר. זאת לפי סעיף 45(ב). אך זה לא אומר שלא ניתן לוותר על הזכות המוסרית.  משמע, הצגת היצירה ללא שם היוצר.

לדיון על זכויות קניין רוחני בעבודה בנושא יחסי מעסיק ועובד, כמו גם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות על מנת לחקור את מימוש זכויותיך, ניתן ליצור עימנו קשר.

משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-20 שנה, מחזיק ברקורד מוכח של הצלחות בתחומים משפטיים שונים כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.

טיפול בהסכמי עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

שלילת פיצויי פיטורים(פתח בטאב חדש בדפדפן)

תקדים בתחום תאונות אישיות(פתח בטאב חדש בדפדפן)

מעמדן של עובדות בישראל בשנת 2011(פתח בטאב חדש בדפדפן)

פטור ממס כתוצאה מנכות(פתח בטאב חדש בדפדפן)