פטירת מעסיק מזכה את העובד בסטטוס מפוטר על פי דין. כלומר, העובד מקבל התייחסות של מפוטר, ועל פי כן זכאי לכל הזכויות הסוציאליות בעניין זה. כמו פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, תמורת הודעה מוקדמת וכו'.
מה מגדיר פטירת מעסיק?
פטירת מעסיק מוסדרת בסעיף 4 בחוק פיצויי פיטורים:
- באם רצף העבודה נקט על ידי פטירת מעסיק
- בין אם מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעסיק; ובין אם מפירוק או מחיקת תאגיד
- עובד זכאי לפיצויי פיטורים, כמו היה מפוטר כדין – לרבות כל הזכויות הסוציאליות המגיעות בחזקת מפוטר כדין
- בין אם מדובר בעובד ישראלי ובין אם מדובר בעובד זר
כפי שניתן להניח, בעקבות לאור הסעיף האחרון שמיקמנו בנינוחות – אפשר שענייני פטירת מעסיק יהיו רלוונטיים במיוחד לעובדים סיעודיים, כן, גם עובדים זרים – אשר מעסיקם היה אדם קשיש אשר נפטר והלך לעולמו. ועם זאת, החוק חל על כלל המקרים המערבים סוגיה שכזו.
במסגרת הליך ס"ע 10735-10-12, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי התרחשה פטירת מעסיק שקטעה את רצף עבודתו של עובד סיעודי, הרי שהנזכר לעיל זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים. הזכאות מתקיימת, כאמור, בין אם מדובר בעובד זר ובין אם מדובר בעובד ישראלי ואפילו אם מדובר בהעסקה משותפת מטעם המטופל וחברת הסיעוד.
מה לגבי תמורת הודעה מוקדמת?
בפסיקה אחרת, ובמסגרת הליך ע"ע 126/04, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ישנה זכאות לתמורת הודעה מוקדמת עבור עובד זר, גם אם הסתיימו יחסי העובדה בעקבות פטירת מעסיק וגם אם העובד לא מעוניין להמשיך את רצף עבודתו במדינת ישראל.
בית הדין פירש, כי מטרתה של ההודעה המוקדמת איננה לתמוך בחיפוש עבודה חדשה בלבד, אלא לתמוך בארגון חייו של העובד טרם מגיע מועד פיטוריו. וגם מי שלא ממשיך לעבוד או מתכוון להמשיך למשרה חדשה, יכול להשתמש בתקופת ההודעה המוקדמת על מנת לעשות סדר בחייו.
מי אחראי לתשלום הזכויות הסוציאליות לאחר פטירת מעסיק?
כעת, נוכל לעסוק בסוגיית תביעת הזכויות הסוציאליות המגיעות על פי חוק. כי באם עובד לא מקבל אותן, ביכולתו כמובן לתבוע – אלא שניתן לשאול: את מי. ובכן, החוק מאפשר לעובד לתבוע את יורשי המעסיק. ועם זאת, ניתן להבדיל בין תביעה שכזו לתביעה כנגד עיזבון המעסיק.
יש שיגידו שמדובר בטעות שכיחה, ואף שבתי דין אשר אכן דנים בתביעות מסוג אלו מתעלמים ממנה. במסגרת הליך רע"א 6590/10, בית המשפט העליון קבע שהעיזבון איננו אישיות משפטית, ועל פי כן לא יכול להחזיק בדין במסגרת הליך משפטי.
לתמציתו של דבר, בעת פטירת מעסיק, על העובד להגיש תביעה אל מול היורשים, בהתאם לסעיף 1 לחוק הירושה, המגדיר כי עם מות אדם העיזבון יעבור ליורשיו. כך שהשאלה היא מי הם היורשים של המעסיק.
ואכן, חוק הירושה מפרט שתי דרכים לכך:
- אלו שהופיעו במסגרת צו קיום צוואה
- אלו אשר נקבעו בהתאם להוראות חוק הירושה, באם לא הותרה צוואה. מדובר על יורשים על פי דין. באופן טבעי, ייתכן שידובר בצאצאים או בבני הזוג של המעסיק.
מה אם היורשים טרם הוציאו צו קיום צוואה או צו ירושה?
כך שאחד הצעדים הראשונים זה לאתר ולדייק את זהות היורשים. אלא שאם הם נמנעים מלהוציא צו קיום צוואה או צו ירושה, האם יש עדיין אפשרות לתבוע אותם, לאור כך שיורשי המעסיק טרם נתבעו – ובכן, שאלה מצוינת. במסגרת הליך סע"ש 43789-12-11, בית הדין האזורי לעבודה התייחס לכך ואמר כי עובד אכן זכאי להגיש תביעה אל מול היורשים החוקיים של המעסיק, גם אם לא הוציאו צו ירושה או צו קיום צוואה.
במסגרת הליך זה, עובדת סיעודית הגישה תביעה כנגד עיזבון המעסיקים שלה (שני בני זוג שהלכו לעולמם), כמו גם כנגד בנם הביולוגי. כאמור, מדובר בטעות שכיחה (הגשת תביעה כנגד העיזבון) ועל כן נדמה שבית הדין התעלם. אך זה לא הסוף, כי בית הדין אכן התייחס לתביעה כנגד הבן הביולוגי של המעסיקים. זאת, גם לאחר שהבן הביולוגי טען ששמו השתרבב בטעות לתביעה לאור ייחוסו לבני הזוג, אף על פי שלא הוציא צו ירושה או צו קיום צוואה.
בית הדין הכריע כי בהעדר צוואה המורה אחרת, הבן הביולוגי הוא היורש החוקי לעיזבון המנוחים, תוך התייחסות לסעיף 10 לחוק הירושה. וכי לא ניתן להתחמק מתשלום זכויות למטפלת, בעקבות אי הוצאת צו ירושה. על כן, נקודת המוצא בנושא זה היא שהבן הביולוגי של המעסיקים שנפטרו הוא היורש לעיזבונם. ואם ברצון הבן הביולוגי לטעון אחרת, עליו להוכיח כי ישנם יורשים אחרים.
להמשך השיח ולקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות, ניתן ליצור קשר עם משרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-2 עשורים, כמו גם מתמחה בדיני עבודה ואף קיבל דירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
עורך דין דיני עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
צו הרחבה בענף אולמות לחתונות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
צו הרחבה בענף השמירה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
<strong>הודעה מוקדמת על פיטורין והתפטרות</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)
