נזק נפשי משני

בפסק דין משנת 2002 (א 001958/01) נידונה תביעתה של גברת ספר, אשר שיתפה לגבי מות בנה במסגרת תאונת דרכים. לפי האמור, גברת ספר שמעה זאת בלילה, לדבריה, "הגיבה בהיסטריה", והתעלפה. עוד, מסרה גברת ספר, כי לאחר מכן "התאוששה", והחליטה לנסוע למקום התאונה. שם, היו שרידים למה שקרה. לרבות כתמי דם טריים, חולצה שיש עליה דם, מכשירי החייאה, עמוד מכופף, שרידי מכונית ועץ עקור.

מה טענתה של התובעת?

גברת ספר דיווחה שהחליטה לנסוע, בהמשך, למכון הפתולוגי הנמצא באבו-כביר. עם הבאת הגופה לזיהוי, סיפרה שהתמוטטה פעם נוספת. גברת ספר הגישה תביעה בנידון נזקים נפשיים – אל מול מבטחות הרכב במסגרת ביטוח חובה. חברת מגדל וחברת אבנר. התביעה נידונה בפני בית המשפט השלום בראשון לציון, בפני השופטת דאז דליה גנות.

מה השופטת אמרה בדבר זה?

ובכן, הזכירה השופטת, כי אין זכאות מובנת מאליה לפיצויים ממבטח הרכב במסגרת ביטוח חובה, בהינתן תביעה של אדם הקרוב לאדם אחר הנפגע במסגרת תאונת דרכים. צוין כי לפי פסיקת בית המשפט העליון דאז, ישנה הבנה קיימת לגבי מי נחשב כאדם קרוב. והרי, שהוא זה הזכאי לפיצויים עבור נזק מסוים תוך קיום ארבעה תנאים מצטברים. אם כי, יש שיגידו כי גם בהינתן אי קיום התנאים הללו – ישנה "סלחנות" מסוימת במקרים שכאלה. להלן התנאים כפי שהובאו בדיון בפסק הדין:

1. מידת הקרבה לאדם שהשתתף בתאונת הדרכים.
   1. בעיקרון, הרלוונטיות היא כלפי קרובים מדרגה ראשונה. הורים, ילדים ובני זוג.
   1. אם כי, יש אפשרות לבדוק אם ישנה הצדקה להכיר במקרים מסוימים אשר לא מערבים קרבה לכאורה מדרגה ראשונה.
   1. במקרה שלפנינו – מדובר באמא של המעורב בתאונת הדרכים ועל פי כן, אכן מקיימת את תנאי זה.
2. רושם ישיר מהתאונה. עדות ראייה למתרחש. או להתרשם בחושים לגבי התוצאה מיידית של האירוע. הפסיקה פתחה אפשרות להכיר בנזק נפשי המיוחס לקבלת מידע "מכלי שני".
   1. יש לציין שהמבטחות טענו כי אין גברת ספר הייתה שותפה לזיהוי גופת הבן במכון הפתולוגי שבאבו כביר. על פי כן, טענו, כי לא התרשמה באופן ישיר מתוצאות התאונה. לטענתן, הבת ובעלה, היו אלו אשר זיהו את הגופה.
   1. ואילו, השופטת גנות מצאה לנכון לקבוע כי הודעת הבת לא שוללת את השתתפותה של גברת סופר בזיהוי הגופה באבו-כביר. נאמר, כי זאת הוכח גם עם העדות של הבת, בבית המשפט.
   1. על כן, הטענה כי עדויות בני המשפחה לא היו מהימנות, עקב הסתירות אשר התגלו בעניין שעת זיהוי הגופה – אכן נדחתה. וזו על פי ההשקפה כי אין לצפות מבני המשפחה, בהקשר זה לזכור במדויק את אופן התנהלותם בשעות שלאחר שהתוודעו למקרה.
3. מידת הקרבה במקום ובזמן למקרה.
   1. תנאי זה מבוסס על ההנחה כי מרחק ונתק מהמקרה מרמז על פגיעה נפשית פחותה.
   1. מדובר על תנאי שהתרכך עם פסיקת בית המשפט העליון. הדגש עבר ממידת הקרבה לכדי מידת הפגיעה. על כן, גם נזק נפשי שמיוחס לזמן ומרחב המרוחק ממקרה התאונה, וגם כזה אשר "התפתח" עם זמן ומרחב המיוחס למגע מתמיד עם מה שקרה לאחר מקרה התאונה – יכול להתקבל במסגרת טענות לפיצויי נזיקין לעניין זה.
   1. למעשה, נאמר כי אל מול בית המשפט העליון הובא מקרה עבורו נקבעה כי גם התרשמות ממקרה בבית חולים יכולה למלא אחר התנאי השלישי. השופטת גנון סברה כי התרשמות גברת סופר הן במקום התאונה והן בחדר המתים הולמת לדעתה למילוי התנאי השלישי.
4. מידת הפגיעה הנפשית המדווחת. אמורה להיות, כביכול, "מהותית ורצינית". כמובן, לפי התרשמות השופטת. אם מדובר במשהו קל, זמני וחולף (מפרספקטיבת השופטת) לא בהכרח יזכו בפיצויים.
   1. גברת סופר הביאה ראיות לפגיעה במסגרת משפחתית, חברתית ותעסוקתית בהתאמה למילוי תנאי זה לפי התקנות.
   1. השופטת מינתה מומחה רפואי מתחום הפסיכיאטריה, על מנת לבחון אם נותרו נזקים נפשיים מהותיים, להגדרתה ולטענתו. זאת מתוך נכונות לבדוק, באופן משפטי – באם אכן ישנו נזק נפשי הרלוונטי לתאונת הדרכים המדווחת.

מה נקבע בהשלמת הליך משפטי זה?

בקיצור, החליטה השופטת לקבוע כך:

1. התביעה אכן תידון על פי חוק פלת"ד.
2. ייפסק שכר טרחת עורך דין (5,000 ₪ בתוספת מע"מ) לטובת התובעת.
3. הביעה השופטת מורת רוח את עקשנות הנתבעות לחקור את התובעות כאשר היה ניתן לעשות זאת מבלי חקירה שכזאת, והביעה דעתה שמדובר בקהות חושים "וחבל".

ייצוג נפגעי תאונות דרכים(פתח בטאב חדש בדפדפן)

ייצוג תאונות דרכים(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>ביטול פוליסה חבות מעסיקים – הליך משפטי מבוסס ראיות</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

מחלות נפש כתוצאה מתאונת עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>מחלות נפש – כתוצאה מתאונת עבודה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

תנאים להכרה בתאונת עבודה לעצמאי(פתח בטאב חדש בדפדפן)