במסגרת פסק הדין ת"א 49200-03-18 נידון המקרה של חברת "מיזהזה פרי", אל מול חברת הביטוח כלל. סיפורו של דבר, הוא שמחסן החברה נשרף בשנת 2015, תוך שהיה מבוטח כאמור עם חברת הביטוח כלל. שלושה חודשים לאחר מועד השריפה, שיגרה החברה המבטחת מכתב הודעה בו נאמר כי אין היא מתכוונת לשלם את הפיצויים הנידונים עם המבוטחת. תאמינו או לא, אך המבוטחת החליטה להגיש תביעה בשנת 2019, לבית המשפט השלום שבתל אביב.
3 ימים לאחר תום תקופת ההתיישנות?
כן, המבוטחת הגישה תביעה שלוש שנים לאחר מועד השריפה וזמן מה לאחר מועד סירוב חברת כלל להעביר את התשלומים. נציגי חברת הביטוח לא איחרו להבחין כי חלה כאן התיישנות מסוימת. ואכן, סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח מספר לנו כי תקופת ההתיישנות של תביעה, לתגמולי ביטוח – היא תקופה של שלוש שנים לאחר קרות מקרה הביטוח. אם אירוע השרפה התרחש במועד 19.3.15, על המבוטחת, אם זהו רצונה – להגיש תביעה לבית המשפט עד יום 19.3.18 – בעוד היא הגישה את התביעה במועד 22.3.18. כלומר, 3 ימים לאחר מועד תום תקופת ההתיישנות.
נציגי חברת הביטוח כמובן, לא טרחו כלל לציין זאת אלא אפשרו לחברה המבוטחת דווקא להגיש את תביעתה כרגיל ולדרוש פיצויים. או זה מה שהיינו אומרים אם זה מה שקרה – זה לא מה שקרה. במקום, הנציגים הדגישו כי מדובר בשלושה ימי איחור וביקשו בהתאם, מהשופט עדי סומך – לדחות את תביעת החברה המבוטחת על הסוף מתוקף התיישנות.
מה השופט אמר על תקופת ההתיישנות במקרה זה?
נאמר כי הטרידה את השופט סומך המחשבה כי ישנה תקופה בין קרות מקרה הביטוח למסירת מכתב הדחייה – ואין היא, על כל שלושת חודשיה – עוצרת את מרוץ ההתיישנות. נאמר, כי השופט הבהיר שלמכתב הדחייה חשיבות רבה. שהרי, עם קבלת מכתב הדחייה, המבוטח מגלה את עמדתה העדכנית של חברת הביטוח. ומתוך כך, מוזמן להגיב בעמדה משלו ואף בכתב תביעה המנוסח באופן נכון וקונקרטי אל מול חברת הביטוח.
ואכן נאמר, כי בית המשפט העליון קבע בפרשת מודיעין אזרחי, כי עצם היכולת להציג את עמדת המבטח בצורה מנומקת ובכתב, תומכת במבוטח לפגוש את טענותיה ולכלכל צעדיו נוכח המכתב. בין אם מעוניין הוא להעריך את הכדאיות של הגשת תביעה בבית משפט, ובין אם בדרך של בחינת הצעה אחרת שיכול להגיש ו/או לקבל מהמבטחת.
מה הייתה הפילוסופיה המוצהרת המעורבת מאחורי החלטת השופט?
השופט מצא זווית נוספת לסימוכי דבריו, כדרך הדגשת הצורך למנוע פגיעה במבוטח – באם חברת הביטוח מעכבת את מכתב הדחייה מסיבות שאינן קשורות אליו כלל. כאשר בתקופה זו, אין הוא יודע את עמדת המבטחת, ועל כן לא בהכרח נמצא במקום להעריך כדאיות של נתיבים שונים, כי הוא טרם יודע מה הם מבחינתו. בינינו, הקוראים, סביר להניח שמבוטח תמיד יכול להיערך נכונה גם טרם קבלת מכתב כזה או אחר מחברת הביטוח – אך לצורך העניין, הנקודה נוגעת ביכולת של מבוטח ראשית כל לקבל מכתב מבהיר ואז לשקול צעדים.
בקיצור, נאמר כי זה לא תומך ביכולתו של המבוטח לגבש עמדה משפטית באופן מושכל. זו לפחות הייתה דעתה של השופט. על כן, אם תתעכב חברת הביטוח במתן עמדתה עד כדי התעכבות בתקופת ההתיישנות, גם אם הוראות המקפח על הביטוח אוסרות זאת, או שמא להגיש לו מכתב לאחריה – הרי מדובר כאן בהתיישנות שלא הייתה מעמדתו של המבוטח לפעול במסגרתה, כי טרם קיבל כאמור את המכתב.
וההחלטה הייתה?
לבסוף, החליט השופט סומך לפסוק כי תקופת ההתיישנות תחל מיום מתן ההודעה למבוטח על העמדה הסופית של חברת הביטוח – ועל כן, אין תביעת הביטוח מיושנת בהתאם. אם כי, בינינו לביננו, ניתן היה גם להתייחס לזכות המהותית של חברת הביטוח לנצל את תקופת ההתיישנות. אמנם, האיחור בהגשת התביעה היה של כמה ימים בלבד, שהיה פחות מהזמן שלקח להגיד את מכתב הדחייה. ועל כן, היה טעם לפתוח את שערי בית המשפט ולהקל בעניין.
למידע נוסף בנושא זה, ניתן ליצור קשר עם משרדנו – אשר מייעץ ומייצג לקוחות למעל לשני עשורים. משרדנו זכה לדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים. ניתן לפנות כעת על מנת לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות.
התיישנות זכויות בדיני עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
מחיקת הליך עקב התיישנות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
דיני ביטוח(פתח בטאב חדש בדפדפן)
