לא כל נפגע טרור זכאי לפיצויי

במסגרת ו"ע 19274-01-18 נ. נ' ביטוח לאומי , הובא סיפורו של אדם בפני כבוד השופטת בדימוס זהבה אגי. בשנת 2002, בחודש מרץ, מעל 100 אזרחי ישראל נהרגו במסגרת פיגועי התאבדות. כאשר האירוע הראשון בחודש זה, התרחש בסמיכות לבית כנסת. המתפללים, סיימו עם התפילה בסמוך ל-20:00. אדם אחד, נשאר לבד על מנת ללמוד גמרא כאשר התרחש פיצוץ. בכתבה זו נביא סיפורו כמו גם בקשתו לקבל פיצויים ונדון בהליך המשפטי אשר הניב את הפסיקה אשר תצוין להלן.

הזמן שאחרי האירוע

אותו אדם, שנשאר בגפו בבית הכנסת, יצא אל הרחוב על מנת לסייע. צוין, כי יכול להיות ששמר על שכלו באירוע בעקבות ניסיונו בתותחנים. תוארו אלמנטים גרפיים שונים מן הסיטואציה אשר נחשף אליה אותו אדם, אשר כונה בכינוי י', בפסק הדין. י' רץ אל ענן עשן שהתהווה מעל לאש בוערת. לא נמחיש ונחשוף את הפרטים הגרפיים אשר צוינו במסגרת האירוע המתואר. י' פנה לבחור אשר החזיק תינוקת, לקח את התינוקת ופנה להתרחק עימה תוך שהוא מדרבן את האדם הנזכר לעיל, הצעיר, להתרחק מהאזור למען בטחונו.
נאמר כי לקח זמן עד שכוחות ההצלה ומד"א, הגיעו. כאשר י' רץ עם התינוקת לכיוון הכביש הראשי. שם, עצר י' מכונית והביע תחינה בפני הנהג לנסוע לבית החולים ביקור חולים, במהירות. וזאת על מנת להעניק סיוע רפואי לאותה תינוקת. י' העניק לה מענה רפואי. עם ההגעה לבית החולים, התינוקת הונחה על מיטת הטיפולים. ההודעה הגיעה כי התינוקת נפטרה, לאחר מספר דקות. נאמר כי התרחש "אובדן שפיות" אצל י'. כאשר החל להעניק אגרופים לקיר, כשלאחר מכן פסיכיאטרית פנתה אליו והעניקה לו טיפול.

הבקשה בהכרה מהמוסד לביטוח לאומי

רופאים העניקו לו הכרה בנכות נפשית. י' פנה למוסד לביטוח לאומי, בבקשה לקבל הכרה כנפגע פעולות איבה. ישנו חוק המסדיר זאת. חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה. על פי, הזכאות לתגמולי פעולות איבה היא לאנשים המדווחים על פגיעה כתוצאה מפגיעת איבה. על פניו, המונח "כתוצאה", יכול היה לרמז על כך שדי להוכיח קשר סיבתי בין המאורע לנכות הנפשית. ואילו, צוין כי פקידים במוסד הוסיף לסעיף הכתוב מעין תורה שבעל פה. כלומר, יש לפרש את ההקשר הסיבתי שהחוק מבקש, כמעין קשר סיבתי כפול:

1. קשר סיבתי עובדתי
2. קשר סיבתי משפטי
   על פי הנאמר, המוסד הודיע ל-י', כי הנכות הנפשית אכן יכולה להיחשב "כתוצאה" מהמאורע. ואילו, אין בזה די, לאור כך שמדובר בקשר סיבתי עובדתי. מתבקש להורות גם על קשר סיבתי משפטי אשר לא מתהווה במקרה המצוין לעיל, לדברי המוסד.

הערעור לבית המשפט

מה הוא בכלל קשר סיבתי משפטי? יש שיגידו שאין בכך אלא כלי וורבלי לשלול תגמולי ביטוח אשר להשקפת פקידי מוסד מסוימים אין הצדקה לפצותם גם בהינתן "פגיעה כתוצאה מ…". במילים אחרות, אין עניין להעניק פיצוי למי שמדווח על פגיעה כתוצאה מאירוע שכזה, אלא אם כן שהה בזירת הפיגוע עצמו. אם נרצה לנסח זאת כך.
י' אכן השתדל לשכנע את הפקידים שאיתם בא במגע כי הוא משתייך לקבוצת האנשים, שעל פי השקפת אותם פקידים – אכן ראוי לפצותם. לאור כך שהיה מעורב כביכול באירוע, כאשר שפע את הפיצוץ החזק והרגיש את קירות בית הכנסת רועדים. כלומר, חווה את הפיצוץ בכמה וכמה חושים. ואילו, אותם פקידי מוסד ציינו שאין זה "ראוי" להעניק פיצוי עקב פגיעה "רק" מהתוצאות של המאורע. י' פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על מנת לערער.

פסיקתה של השופטת

השופטת, בדיון, זהבה אגי בדקה את השקפת עולמם של שופטים אחרים אשר דנו עד אותו מועד במקרים אחרים דומים. ומצאה, כי גם במקרים אחרים שמצאה, לא קיבלו התובעים פיצויים. השופטת החליטה שלא לסטות מהפסיקה שאלו העניקה. אף על פי שהודתה כי מדובר בחוק סוציאלי ועל בית המשפט לנהוג עם רוחב לב כלפי החוקים אשר ייעודם להיטיב עם אנשים. ואילו, לאור פסיקה ברור שהתהוותה עם השנים, אשר קיבלה גם אישורים מבית המשפט העליון – וגם לאור המאמצים שעשה י' באירוע, אין היא מכירה בו כנפגע פעולות איבה.

למידע נוסף על נושא זה, ולייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, ניתן לפנות למשרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-20 שנים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.

פטור ממס כתוצאה מנכות(פתח בטאב חדש בדפדפן)

נפגעי פעולות איבה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>הגשת ערעור על החלטת הביטוח הלאומי לבית הדין האזורי לעבודה והדיון בו</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

תביעה בגין אי הפרשה בתקופת אי כושר עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>ע"מ שוחט נ' מדינת ישראל – פסק דין תקדימי</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

לפרק בלי להתפרק(פתח בטאב חדש בדפדפן)