לעתים, ישנם קשיים במקום העבודה. לעתים, הקשיים הללו מגיעים מתוך מפגש מול יחס שפשוט אינו הולם. או, במילים אחרות – התנכלות והתעמרות. נכון, כל מפגש במקום העבודה, ובחיים – בכלל, מזמין אותנו להציב גבולות הולמים. לדעת מה הכן שלנו, ומה הלא. ועם זאת, לא תמיד קל לנו או ברור לנו. וכשזה קורה, אפשר פשוט להיעזר בפן המשפטי על מנת להביא לסיום הדבר, או לפחות לפיצויים הולמים. כאשר המעסיק עומד אל מול תביעת התנכלות והתמכרות, או מול הליך משפטי אשר סובב את הנושא, הרי שההתייחסות המשפטית היא מהצד השני של המתרס. כל זאת ועוד, בכתבה הבאה.
מדוע חשוב להציג נכונה את נסיבות המקרה?
המציאות היא, שאנחנו לא תמיד יודעים אם מה שאנחנו עושים אכן נחשב "בסדר", או לפחות "תקין משפטית". יכול להיות שבקשה פשוטה, או הרמת קול נאותה יכולה להיחשב בעיני אדם אחר כהתנכלות וכהתעמרות. בייחוד אם אותו אדם לא משתף אותנו באופן ישיר, או לא מבטא את מחשבותיו – שיש לו סיבה להאמין שההתנהגות הזאת חוצה גבולות מבחינתו. ובכך, מבלי להבין או לשים לב למצב, יכול להיווצר מקרה מאוד תמים ומפתיע בו אדם מסוים מבקש לנקוט הליכים אל מול מה שכינה כהתנכלות וכהתעמרות. במקרה שכזה, מעסיק, בייחוד אם הוא לא מסכים עד הסוף עם גרסת העובד – יכול לקבל ייעוץ משפטי וייצוג הולם.
מגרש המשחקים יכול להיות מאוד ניואנסי. כי, נניח, שאותו מעסיק הרים את הקול. באופן חוזר ונשנה. ובכך, העובד הרגיש השפלה וביזוי. האם על המעסיק שלא להרים את הקול? האם עובד אחר היה דווקא חווה את זה בצורה אחרת? או במקרה אחר, באם מעסיק החליט להשיל מעובד את תחומי אחריותו – אולי כדי לקדם אספקט אחר בעסק, מבלי לשים לרגשות העובד. האם זו התנכלות והתעמרות? לא בטוח. אך בית המשפט יכול לבחון זאת לגופו ולבדוק אם אכן היה מקרה שכזה. ואם היו אסופה של מקרים, שעל פניו היו די תמימים אך יחדיו נראים כמו "מסע צלב" כנגד עובד מסוים – הרי שאפשר להתייעץ עם עורך דין מקצועי לנושא, על מנת להבין מהי הדרך הנכונה להציג את עובדות המקרה.
להציג את סיפור המקרה באופן מיטיב במסגרת ההליך המשפטי?
זו הסיבה שהמשחק יכול להיות מאוד ניואנסי. כי "העובדות הקרות", יכולות לספר על התנכלות והתעמרות. אך הצגה של הקשר הדברים, הרובד הסובייקטיבי ממנו פעל המעסיק והמניעים אותם ביקש לקדם – יכולים בהחלט להוסיף הקשר ונופח ולסיים את ההליך המשפטי על הצד היעיל ביותר.
לעתים, באמת הייתה, מה שנקרא, התנכלות והתעמרות מצד המעסיק. קורה, מותר. החוק אולי לא מתיר זאת, אך אנחנו בני אדם. וגם במקרים כאלה, ניתן לקבל סיוע משפטי על מנת לסיים את העניין על הצד הטוב ביותר. בין אם זה יעזור בקידום פשרות, בקידום הבנות והסכמות חדשות בין הצדדים, או פשוט על מנת להשלים את ההליך על הצד הטוב ביותר. בין אם היו סיטואציות אשר עירבו…
- אי תשלום שכר
- אי תשלום דמי מחלה
- אי תשלום פיצויי פיטורים
- התייחסות "מבזה / משפילה" כלפי עובד
- הרעה בתנאי עבודה
וכן הלאה.
מה הפסיקה אומרת על התנכלות?
יש להבין, כי בניגוד לתחום האפליה, תחום מעוגן מבחינה חוקית – התעמרות במקום עבודה מהווה יציר כפיה של עולם הפסיקה. במילים אחרות, מדובר בתחום אשר התפתח בידי בתי הדין. התחום החל להתפתח עם הזמן, כאשר הפסיקות כמו גם שווי הפיצויים עברו מעין אבולוציה עם התפתחות הפסיקה. יש שיגידו, כי מראות הפסיקה, התעמרות היא הצטברות קונקרטית מסוימת של מסה התנהגותית. במילים אחרות: לא כל מקרה יחידני שווה אוטומטית לכדי התעמרות בעבודה. אך אוסף ומצבר שלהם, עד כדי דפוס שגור – אכן נחשבים למסה התנהגותית. מסה שנצברה עם הישנות המקרים.
בכל שלב של הדרך, מעסיק יכול לקבל ייצוג של עורך דין, על מנת לוודא כי ההתנהגויות השונות שלו – אכן נמצאות בגבול התקן המשפטי ולא מהוות צבירה של מסה התנהגותית שיש בה בבחינת התעמרות והתנכלות.
למידע נוסף בנושא זה, ניתן ליצור קשר עם משרדנו – אשר מייעץ ומייצג לקוחות למעל לשני עשורים. משרדנו זכה לדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים. ניתן לפנות כעת על מנת לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות.
השפלה התנכלות והתעמרות מצד הממונה – עילה להתפטרות בדין מפוטר ולתביעת פיצויי(פתח בטאב חדש בדפדפן)
התעמרות בעבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
עורך דין להתעמרות במקום העבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
חישוב שכר לפיצויי פיטורין(פתח בטאב חדש בדפדפן)
