במרבית המדינות המערביות חופש העיסוק מעוגן בחוקה. מכיוון שאין חוקה בישראל, חירות זו מעוגנת בחקיקת יסוד. סעיף 2 לחוק יסוד חופש העיסוק קובע כי: "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד; אין מגבילים זכות זו אלא בחוק, לתכלית ראויה ומטעמים של טובת הכלל."
הסכמי עבודה רבים כוללים בתוכם סעיף תנית הגבלת התחרות וסעיף סודיות למשך פרק זמן מסויים שמוגדר כ"תקופת צינון".
עם זאת, לעיתים קיימת סתירה בין חופש העיסוק, קרי רצונו של עובד לעבוד אצל חברה מתחרה בתום תקופת העסקתו לבין הצורך של חברה להגן על סודות מסחריים. בעקבות זאת התפתחו תנייות אי תחרות ושמירה על סודיות בחוזי עבודה אישיים.
על מנת לקבוע האם תניית אי התחרות והשמירה על סודיות בחוזה העבודה הינם לגיטימיים מיישם בית הדין את מבחן הסבירות והמדיתיות שבוחן את משך זמן ההגבלה, היקפה ובאיזה מידה זו פוגעת ביכולתו של העובד להשתכר.
בפסק דין ע"ע 164/99 דן פרומר, צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ – רדגארד בע"מ, קבע בית הדין כי
1. הגבלת חופש העיסוק של עובד תיעשה רק במידה ועבודתו של העובד אצל המעסיק החדש מאיימת על עצם קיומו של מעסיקו הקודם.
2. "סוד מסחרי" הוא מידע המצוי בידי המעביד בלבד ואינו ניתן לגילוי בנקל או נגיש לציבור הרחב. יתרה מזאת יהיה על המעביד להוכיח כי מדובר בסוד מסחרי, לפרט ולתאר את הסוד ולהוכיח כי נקט באמצעים סבירים לשמירתו.
3. כאשר ידע וניסיון שצבר עובד בעבודה הופכים לחלק מכישוריו, הוא רשאי לעשות בהם כרצונו ואין זה סביר לצפות ממנו להתעלם מקיומם.
4. גם במקרה בהם מצוי בידיו של העובד סוד מסחרי, אין לקבוע חזקה לפיה אין הם מקיימים חובת נאמנות למעסיקם הקודם שכן עובד ייטה לחפש עבודה בענף בו הוא עובד. במקרה זה יהיה הכרח לבחון את מכלול הנסיבות כולל כוונות העובד וכוונות מעסיקו החדש.
עוד קבע בית הדין כי יש לפרש את תניית הגבלת חופש העיסוק על דרך הצמצום ולהתחשב גם בצורכו של המעסיק לקיים עסקו ובנכונותו של העובד לחתום על סעיף זה מתוך נכונות לקיימו.
ניתן ליצור קשר עם משרדנו בטל' 073-2505300.
חוק-יסוד: חופש העיסוק(פתח בטאב חדש בדפדפן)
דיני עבודה בחו"ל(פתח בטאב חדש בדפדפן)
הגבלת עיסוק – מקרים שונים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
דיני עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
כבוד האדם וחירותו – חוק יסוד(פתח בטאב חדש בדפדפן)
דיני עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
