האם מותר למעסיק להוציא את עובדיו לחופש כפוי על חשבון ימי החופשה הצבורים של העובד במהלך חג הפסח?
התשובה לשאלה זו היא כן! סעיף 9 לחוק חופשה שנתית קובע כי לכל מעסיק הפרוגטיבה לקבוע חופשה מרוכזת. חופשה שהינה בת 7 ימים ויותר תחייב את המעסיק במתן הודעה מוקדמת של שבועיים לפחות. אין חובה כזאת כאשר מדובר בחופשה הקצרה משבוע ימים.
במידה ויש לעובד ימי חופשה צבורים רשאי המעסיק לנכות אותם. אם זאת, כאשר אין לעובד ימי חופשה צבורים לא יוכל המעסיק להכניס עובד לצבירה שלילית של ימי חופשה, כלומר, המעסיק יצטרך לשלם שכר עבודה רגיל בגין ימים אלו.
מה מטרת ימי החופשה השנתית לעובד? האם ניתן לשלם ימי חופשה ולא להוציא לחופשה?
בית הדין לעבודה קבע בעניין זה כדלקמן:
"מטרת החופשה השנתית כשמה כן היא, מתן אפשרות לעובד לצאת לחופשה, על פנת לאגור כוח, מבלי שיפסיד בשכרו, ואין מטרת המחוקק להוסיף על שכרו של העובד מבלי שניצל חופשתו הלכה למעשה".
על דרך השלילה נפסק:
"נוהג לפיו עובד 'פודה' את זכות חופשתו השנתית בתוך תקופת העבודה להבדיל מסיום תקופת העבודה הוא פסול ומנוגד לחוק חופשה שנתית, התני"א -1951 ולתכליתו. תכלית של חוק חופשה שנתית היא, שהעובד יקבל את חופשה בעין. מטרתו מטרתו היא סוציאלית – שהעובד ינוח מעבודתו וינפוש. אין מטרתו של חוק חופשה שנתית להגדיל את שכרו של העובד, אלא לדאוג לרווחתו. מעביד המשלם לעובד 'פדיון חופשה' בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואיפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול. תוצאה זו, הנראית ממבט ראשון בלתי צודקת בשל התשלום הכפול, היא הדרך לשמור על נורמה כה חשובה במשפט העבודה המגן. הדרך היחידה המותרת לתשלום פדיון חופשה היא כאשר חדל העובד לעבוד מבלי שניתנה לו החופשה המגיעה לו. במקרה כזה ישלם המעביד את פדיון יתרת ימי החופשה שלא הספיק לנצל בתקופת עבודתו".
ע"ע (ארצי) 1144/04 מרחיב – מוקד אמון סביון (1981) בע"מ (פורסם בנבו 21.12.2006).
מה אורך חופשה שנתית המגיעה לעובד בשנה?
סעיף 3 לחוק חופשה שנתית קובע מה מספר הימים המגיעים לעובד בשנה כחופשה. ימי החופשה המגיעים לעובד בחוק זה כוללים מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה.
כיצד מחשבים בפועל את מספר ימי החופשה?
סעיף 3 לחוק חופשה שנתית קובע כללים לחישוב מספר ימי החופשה המגיעים לעובד.
האם עובד צובר ימי חופשה רק בימי העבודה בפועל או בימים אחרים?
חוק חופשה שנתית קובע שימי החופשה המגיעים לעובד תלויים במספר ימי העבודה שעבד בפועל. בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה נקבע שימים בהם העובד אינו עובד מסיבות שלא תלויות בו יצברו גם הם ימי חופשה בפועל. כמו כן, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי ימי מחלה בגינם מקבל העובד שכר, כל עובד הוא קבל בעבורם שכר, צוברים זכויות חופשה, כאילו היו ימי חופשה בפועל.
האם היקף המשרה של עובד רלוונטי לקביעת מספר ימי החופשה המגיעים לו?
היקף המשרה של העובד בא לידי ביטוי בתמורה שמקבל העובד בעת שהותו בחופשה השנתית, שכן בהתאם להיקף משרתו ולאופי תשלום שכרו ייקבע התעריף ליום החופשה המגיע לעובד.
היקף המשרה בה לידי ביטוח בתמורה שמקבל העובד בעת שהותו בחופשה השנתית, ומספר ימי העבודה בפועל בהתאם לנוסחאות המפורטות בסעיף, היקף המשרה אינו משנה לעניין חישוב ימי החופשה המגיעים לו.
בפועל חשוב להבין שניתן באמת לחשב מטמטית את הערך של ימי החופשה במסגרת היקף המשרה על ידי חישוב מספר פחות של ימי חופשה לפי היקף או על ידי חישוב ערך יום החופשה בהתאם להיקף העבודה. בפועל אין שינוי בעניין אולם מקובל לחשב את ערך יום החופשה בהתאם להיקף המשרה ולא את מספר ימי החופשה בפועל.
האם ישנם ימי חופשה שלא באים במניין ימי החופשה?
במסגרת סעיף 5(א) לחוק חופשה שנתית נקבעו ימים אשר לא ייחשבו כימי חופשה:
1.ימי מילואים
2.ימי חג שאין עובדים בהם.
3.ימי חופשת לידה.
4.ימים שאין העובד מסוגל לעבוד מחמת מחלה.
5.ימי אבל במשפחה.
6.ימי שביתה או השבתה.
7.ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על 14, במידה שעלו.
חוק חופשה שנתית(פתח בטאב חדש בדפדפן)
ימי חופשה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
התיישנות ימי חופשה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
