נניח כי עובד קיבל רכב, או טלפון, או מחשב נייד – או רכוש כלשהו מן המעסיק. לאחר תקופת העסקה מסוימת, העובד קיבל הודעת פיטורין, או החליט להתפטר מיוזמתו. האם ישנה זכות עיכבון ברכוש המעסיק? במילים אחרות – האם עובד יכול לשמור לעצמו את הרכוש, על מנת להחזיק בעירבון לפריעת זכויותיו הסוציאליות והפיננסיות כדין. כל זאת ועוד, בכתבה הבאה.
האם יש כזה דבר זכות עיכבון – ומהי בכלל?
זכות העיכבון היא למעשה דבר אמיתי. ניתן למצוא את מקורה בסעיף 11 לחוק המיטלטלין. במילים פשוטות, ניתן לעכב מיטלטלין כערובה עד לסילוק החוק. אוקי, אולי יצא לנו בטעות שפה גבוהה. במילים עוד יותר פשוטות, ניתן להחזיק רכוש על תקן עירבון עד שהתשלומים כחוק בוצעו כהלכה. על פי הנחיות החוק, באם השווי של אותם "מיטלטלין" (מילה מאוד נאה, יש להודות) עולה באופן משמעותי משיעור החוב הנטען, על החייב לשחרר כמות מסוימת מאותם מיטלטלין כל עוד אכן ניתן לשחרר כמות מסוימת. שכן אם מדובר ברכב, סביר שלא יהיה צורך להיפרד מגלגל או מרכיב מסוים במנוע על מנת "להפחית בערך המיטלטלין". אך אם ישנם 3 מכשירי טלפון, סביר שניתן להיפרד מחלק מהם. כל אימת, כמובן, שערכם עולה על ערך החוב הנטען.
האם זכות העיכבון חלה על יחסי עבודה?
האם זכות העיכבון תקפה גם ליחסי עבודה? ובכן, יש אלמנטים נוספים שניתן לשקול. סוגיה זו לא זרה לבתי הדין לעבודה. באופן כללי, יש שיגידו כי אין לעודד עובדים להחזיק ברכוש יקר המיוחס למעסיק. זאת, על מנת לא לצייד את העובדים באמצעי להפעלת לחץ בלתי סביר על מעסיק להיענות לדרישות. כלומר, העובדים הם לא הרשות השופטת והמבצעת, יש בתי דין לשם כך. ניתן לטעון את התיק, להעלות טענות ולקבל צדק בהתאם למוטב. יש שיגידו שהניסיון להחזיק ברכוש יקר על מנת לדרוש "צדק עצמאי ונפרד", יכול לחטוא למטרה.
כיצד זכות העיכבון יכולה לבוא לידי ביטוי ביחסי עבודה בין עורך דין ומרשתו?
לצורך העניין ובמקרה נישתי באופן יחסי, נביא שאילתא שעלתה באתר לשכת עורכי הדין בישראל. מה הייתה השאילתא?
ישנו עורך דין. עורך הדין מייצג לקוח מסוים במספר עניינים. במסגרת מעורבותו של עורך הדין באחד מענייני אותו לקוח, הגיע לידיו סכום כסף גדול המיועד לאותו לקוח. עבור אותו עניין משפטי, שקיבל לידיו עורך הדין את סכום הכסף הגדול, הוסדר שכר הטרחה במלואו. עבור עניינים אחרים שעורך הדין עסק בהם עבור הלקוח, טרם הוסדר שכר הטרחה עבורם – לטענת עורך הדין. השאלה היא, האם רשאי עורך הדין לעכב את מסירת הכספים הממוענים ללקוח, ללקוח. וזאת, מכוח זכות העיכבון הקבועה בהוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין. או שמא, זכות העיכבון מוגבלת ספציפית עבור כספים שהגיעו במסגרת ההתעסקות בתיק, עבורם שכר הטרחה טרם שולם במלואו.
ובכן, הוועדה ענתה על זה (את 133/13). תגובתה של הוועדה הייתה, כי בהיבט העקרוני, יש להבחין בין עיכוב מסמכים לעיכוב כספים. אם מדובר על עיכוב כספים, יש לפרש זאת לפי נסיבות העניין. זאת, על מנת לאשר עיכוב כספים אשר התקבלו בגין תיק אחד, עבור שכר טרחה שטרם התקבל בגין תיק אחר. העורכת באתר, הגיבה והשלימה את המענה. העורכת ציינה כי החלטת הוועדה התקבלה תוך מתן תשומת לב להליך ע"א 7097/02. במסגרת הליך זה, עמדה סוגיה בפני בית המשפט העליון בעניין עיכבון. העיכבון נגע לתיקים שונים בחזקת עורך הדין, והוא ביקש לעכב את השבתם עד הסדרת תשלום שכר הטרחה הכולל מאותה לקוחה.
הצדדים בנידון אכן הגיעו להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין. העורכת פירטה, כי נאמרה אימרת אגב, לפיה זכות העיכבון נתונה אך לגבי "התיק מושא סכסוך שכר הטרחה". העורכת ציינה כי הוועדה סברה שמדובר באימרת אגב שאינה מחייבת, וכך או כך תחול על עיכוב מסמכים בלבד ולא על עיכוב כספים.
להמשך השיח…
זו כמובן, רק הנישה של עורכי הדין. אם ישנן שאלות ממוקדות לנישות מקצועיות אחרות או לתחומים משפטיים מסוימים בהם רוצים לברר את זכות העיכבון, בהחלט ניתן ליצור קשר עם משרדנו. למשרדנו רקורד הצלחות מוכח וניסיון רלוונטי בתחומים משפטיים שונים. למידע נוסף אודות נושא זה ועבור ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות ניתן ליצור קשר עם משרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-20 שנים כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
שכר טרחה בדיני נזיקין(פתח בטאב חדש בדפדפן)
סכסוך עבודה בנמלים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
שכר טרחה ביטוח לאומי(פתח בטאב חדש בדפדפן)
