החוק מגן על זכויות נשים עובדות, גם בתקופת הריון. ישנם מספר חוקים עיקריים המציגים זאת כחוק, ביניהם חוק עבודת נשים (הגנה מפני פיטורים בעניין היריון, ושלל היעדרויות בשל כך כמו גם בשל לידה). וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (איסור על אפליה, בין היתר בענייני היריון).
מי הוא הממונה על חוק עבודת נשים
במשרד הכלכלה ממונה פקיד ממשלתי, הנקרא הממונה על חוק עבודת נשים. מאחריותו, לאכוף את החוק הנועד לשמירה על זכויות נשים שכאלה. בהינתן מחלוקת בין עובדת בהיריון למעסיק, בית הדין זכאי להוציא צו מניעה כנגד פיטורין כמו גם לפסוק פיצויים בהתאם לשיקול דעתו. וזאת על פי סעיף 24א1 לחוק בתי הדין לעבודה. החוק מבטא אי אילו זכויות הניתנות לנשים, ועם זאת, גם לאחר הלידה ישנן זכויות כאלה ואחרות – לרבות איסור פיטורין עד תקופה מסוימת, חופשת לידה ודמי לידה.
תחולתן של זכויות האישה ההרה במקום העבודה
למעשה, זכויות האישה ההרה במקום העבודה, מתחילות עם השלב בו הריאיון מתקיים לראשונה ועוד לפני הקבלה לעבודה חדשה. אין המועמדת למקום עבודה, נדרשת לגלות את דבר הריונה במעמד הריאיון אל מול מעסיק פוטנציאלי. וזאת, אם אין בכך רלוונטיות לביצוע התפקיד. באם המועמדת בחרה לחשוף זאת, על המעסיק להימנע מלהפלות בגין כך. זאת על פי סעיף 2א לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. על המעסיק, שלא להפלות בין אלו המתראיינים לתפקיד בעבודה בין היתר, בגין מצב הריוני.
כמובן, סעיף זה לא חל רק על שלב הקבלה לעבודה, אלא גם תצורות של ההעסקה עצמה. בין אם מדובר על קידום, תנאים, הכשרות, השתלמויות, פיטורין ופיצויי פיטורין.
פסק דין פיצויים
בהליך 29660-09-10, לשם דוגמה, עיריית בני ברק, כמו גם רשתות המזון: כמעט חינם ושופרסל ביג, התבקשו לשלם 180,000 שקלים למועמדת, אשר לא התקבלה לעבודה. וזאת, לאחר ששיתפה את מצבה ההריוני: בחודש השלישי להיריון. מי שיקרא את כתב התביעה, אולי יגלה כי המועמדת בחרה להקליט את הראיונות. בהם, על פי השמועות, נאמר כי כישוריה המקצועיים אכן עושים רושם ואילו אין קבלה של נשים בהריון למקום העבודה. כאשר הייתה הצעה להגיש מועמדות פעם נוספת לאחר תקופת הלידה. השופט אורן שגב, החליט דאז לפסוק את מקסימום סכום התביעה – על סך 50,000 ₪ מכל אחת מהמעסיקות. פלוס, תוספת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. למעשה, נאמר גם, כי השופט הצהיר, שבאם התובעת הייתה דורשת סכום גבוה יותר, אזי היה פוסק לה יותר, בנסיבות שהוכחו לפניו.
להודיע החל מחודש חמישי
יש לציין, כי על העובדת להודיע למעסיק על ההיריון מחודש חמישי ואילך, וזאת על פי סעיף 10 לחוק עבודת נשים. שכן, אז, על פי החוק, מתבקש המעסיק להימנע מלהעסיק אותה בשעות נוספות. התראה זו יכולה להעניק זמן סביר להיערך לקראת חופשת הלידה.
בנוסף, חוק עבודת הנשים, מבקש מהמעסיק להימנע מלשנות ללא היתר את היקף המשרה או להפחית מהכנסתה מנסיבות שאינן מאושרות על פי חוק. זאת על פי סעיף 9א. נכון לגבי נשים אשר עבדו באותו מקום עבודה למעלה משישה חודשים. החוק חל בכל תקופה של ההיריון ועד לתקופה של 60 יום לאחר מועד הלידה. אלא אם כן ישנו היתר מטעם הממונה על עבודת נשים.
על כן, באם עובדת מגלה למעסיק שהיא בהיריון והיא חושבת שהוא מנסה להביא לכדי התפטרותה כדרך משחק עם שכר והיקף עבודה, או לפחות, להתארגן לתקופת היעדרותן באופן שאינו מאושר כחוק… הרי שהדבר יכול לזכות את העובדת בעילת תביעה.
החלטת הממונה ותביעה בבית הדין
ניתן לראות את הממונה על חוק עבודת נשים, כסוג של גוף שיפוטי. מתפקידו: לבחון מקרים לגופם, לאחר שמעסיק הגישה בקשה עבור מתן היתר פיטורי אישה או שינוי בהישקף משרתה. על הממונה לבחון באם הפיטורים התבקשו בשל סיבה הנוגעת להריון, או באם מתבקשים בתום לב ומתוך בקשות לגיטימיות, בלי קשר למצב הריוני של עובדת. באם הממונה הניב אישור למעסיק, אך העובדת לא מסכימה, מיכולתה להגיש תביעה כנגד המעסיק והממונה.
בתביעות מסוג אלו, בית הדין מוסמך לבחון 2 נקודות עיקריות, ואלו בלבד.
- האם החליט הממונה באופן שאינו סביר באופן קיצוני
- האם החלטתו של הממונה פגומה היא, עקב היא הבאה בחשבון של שיקולים רלוונטיים, או הבאה בחשבון של שיקולים אשר אינם רלוונטיים
פיטורים בהריון(פתח בטאב חדש בדפדפן)
פיטורים בזמן היריון או חופשת לידה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
פיצוי למועמדת שסירבה לעבודה בשבת(פתח בטאב חדש בדפדפן)
פסק דין תקדימי של בג"צ: ביטול מינויו של מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
