חובת העובד להתריע בפני המעביד על הרעת תנאים בטרם התפטרותו בדין מפוטר.
פסק דין עב (חי) 4430-04 רונן בן צבי נ' יפת חיפה בע"מ.
לאחרונה דן בית הדין האזורי לעבודה בתביעת עובד נגד מעסיקו לשעבר בדרישה לתשלום פיצויי פיטורין בשל "התפטרות בדין מפוטר" כתוצאה מהרעה מוחשית בתנאי עבודתו.
טענות התובע, סוכן מכירות בחברת יפת חיפה היו כדלקמן:
תפקידו היה בכיר ביותר והוא אחראי על כל סוכני המכירות לרבות הליך קבלתם לעבודה.
עוד טען התובע כי יצר חוג לקוחות רחב ובלעדי וקיבל עמלות בגין סגירת עסקאות עמם ובגין עסקאותיהם של הסוכנים הכפופים לו. בחודש נובמבר של שנת 2002, קיבלה הנתבעת עובדת חדשה שהוגדרה מנהלת מכירות והונחתה למכור גם לחוג לקוחותיו של התובע, דבר שהביא להרעה ניכרת בהכנסותיו מעמלות בגין העסקאות עם אותו חוג לקוחות. גם מעמדו המקצועי הבכיר נפגע מכך.
עוד טוען התובע כי ביטוי נוסף להרעה המוחשית הוא כי שהנתבעת לא העבירה את תגמולי הביטוח אשר ניכתה ממשכורתו אל ביטוח המנהלים.
לטענתו של התובע הוא פנה למעביד פעמים רבות וביקש כי ההרעה תופסק וכשזו לא טופלה לא נותרה לו ברירה אלא להתפטר.
לטענות אלו השיבה הנתבעת כי:
תפקידו של התובע היה תפקיד בכיר וכי התובע לא היה ממונה על סוכני מכירות אחרים ולא היה מעורב בהליך קבלתם לעבודה.
התובע לא יצר לעצמו חוג לקוחות, אלא עבור הנתבעת בה עבד כשכיר ולא קיבל מהנתבעת הבטחת בלעדיות כלשהיא. התובע לא קיבל עמלות בגין מכירות סוכנים אחרים.
במרבית תקופת עבודתו העמלות המרכיבות את שכרו היו גבוהות ממשכורת הבסיס והירידה במכירות התובע נבעה ממיתון במשק ולא עקב פיגעה במעמדו.
במהלך תקופת העסקתה של מנהלת המכירות חל גידול בעמלותיו של התובע ולא ירידה כפי שטוען.
הירידה במכירות ובעמלות חלה יותר משנה לפני התפטרותו ולפני קבלת מנהלת המכירות לעבודה וכי לטענת הנתבעת התבטא התובע מספר פעמים כי מיצה עצמו בענף והוא שוקל לעזוב את הנתבעת לטובת הכנסה גבוהה יותר.
התפטרותו של התובע הייתה באמצעות הודעה בעל פה ויום אחד לאחר סיום עבודתו כבר החל לעבוד בתחום אחר.עוד טענה הנתבעת כי לא התקיימה הרעה ניכרת בתנאי העבודה ואף לא הובאה לידיעת הנתבעת בכתב הרעה כזאת שבגינה ניתן לראות את העובד כ"מתפטר בדין מפוטר".
לעניין כספי התגמולים, לטענת הנתבעת לאחר התפטרות התובע הציעה הנתבעת לשחרר לטובתו גם את הכספים שנצברו על חשבון פיצויי פיטורים בפוליסות ביטוח המנהלים, כנגד חתימתו על גבי כתב העדר תביעות וסעיף סודיות והימנעות מתחרות. לטענתה התובע סירב ולא העלה טענת חוסרים בתגמולים.
בית הדין דחה את התביעה לפיצויי פיטורים ופסק כי בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי הפיטורים, תנאי לזכאותו של עובד שמתפטר ממקום עבודה בדין מפוטר הינה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה".
מכיוון שהמבחן להרעה הוא מבחן אובייקטיבי, חובה שתתקיים הרעה בפועל ושההתפטרות תהיה פועל יוצא של אותה הרעה מוחשית. בית הדין לא מצא כי התקיימה הרעה שכזאת.
יתרה מזאת, לא די בהוכחת ההרעה כדי להוות עילה לזכאות לפיצויי פיטורים ומוטלת על העובד חובה להתריע בפני המעביד על כוונתו להתפטר בשל ההרעה בתנאי העסקתו.
מכיוון שלא הוכח כי התקיימה הרעה מוחשית שהובילה להתפטרותו של העובד ולא נעשתה ההתראה למעביד, מרבית טענות התובע נדחו, למעט חלק מתביעותיו בנושא החזר תגמולי ביטוח שנוכו משכרו על ידי הנתבעת ולא הועברו במלואם לחברת הביטוח, ולגבי עמלות, בגין עסקאות שביצע, ואשר טרם שולמו לו.
ייצוג עובדי מכירות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
התפטרות בדין פיטורין(פתח בטאב חדש בדפדפן)
התפטרות בדין מפוטר(פתח בטאב חדש בדפדפן)
