השגת פיצויי מקסימאלי ללקוח

השגת פיצויי מקסימאלי ללקוח, היא אחת המטרות האולטימטיביות של עורך דין, הנחוש לספק ללקוחותיו את מנת צדקתם. במקרים רבים, מדובר בכספים שיכולים לעזור לתובעים לכלכל את צעדיהם בהווה ובעתיד, ועל פי כן ישנה חשיבות גבוהה ליכולת להתפלפל בבית המשפט, לטעון בנחישות את טיעוני התביעה ולוודא שהיעד הסופי אכן מושג – ניצחון בתיק וקבלת הכספים הרצויים (ואף מעבר להם).

האם משרד עורכי הדין אריק שלו ושות' אכן יכול להשיג פיצויים ללקוח?

קל להגיד, אך האם גם קל לעשות? כל אחד יכול להגיד שהוא מתמחה בהשגת פיצויים ללקוח. זה ש…

1. משרד עורכי הדין אריק שלו ושות' מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, לא אומר שהוא מתמחה בזה.
2. מה גם, זה שמשרד עורכי הדין אריק שלו ושות' קיבל חותם של ציון אמינות מדן אנד ברדסטריט, לא אומר בהכרח שהמשרד יודע לעשות את מלאכתו.
3. גם לא דירוג ה-BDI של המשרד, המונה אותו כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.

 אז מה כן בוודאות יראה רקורד הצלחות מוכח בהשגת פיצויים ללקוח? הדגמה של השגת פיצויים ללקוח. בפסקאות הבאות, לא נכביר במילים על כמה המשרד שלנו בעל וותק, בעל חותם אמינות או מקצועי, אלא נפרט קמעא מה עשינו בשנים האחרונות תוך סיקור מאוד תמציתי של מספר מקרים מתחומים שונים. יש לציין שכל אחד ואחד בצוות שלנו מוכשר לתחומו, כאשר אנחנו שמים דגש על הכשרות מקצועיות. זאת כדי שנוכל לשרת את הלקוח בבוא העת לייצגו בבית המשפט, ולהבין היטב בתחום התוכן בו אנו מייצגים. אדיבות, ליווי ומקצועיות אינן מילים ריקות, ואנחנו חושבים שרקורד ההצלחות המוכח של המשרד, בתחומים משפטיים שונים – אכן מדבר את זה. הבה נתחיל.

איך המשרד השיג פיצויים לאיש תחזוקה שתביעתו נדחתה על ידי ביטוח לאומי?

 בכתבה שפורסמה במאקו, בסוף מאי 2022, הובא סיפורו של אדם שעבד כאיש תחזוקה, ואילו בתחילה לא קיבל פיצויים, עד שתיקו הוכרע מחדש. על פי כן, אם נדלג לסוף: אותו איש תחזוקה קיבל פיצויים כהוגן, לאחר שבתחילה סורב. מה בעצם קרה שם?

1. התרחש אירוע תאונתי במהלך עבודתו של איש תחזוקה
2. האיש הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה כמו גם כדי להודיע על פגיעה בעבודה
3. התביעה נדחתה על ידי ביטוח לאומי
4. האיש קיבל ייצוג מטעם משרד עורכי הדין אריק שלו ושות'
5. המשרד ייצג את האיש בבית הדין אזורי לעבודה
6. השופט קבע כי המשרד הצליח להוכיח שהייתה פגיעה שהתרחשה עקב אירוע תאונתי

לתמציתו של דבר, אלו הם פני הדברים על פי סיקור הכתבה.

אם נרצה להוסיף קצת על האיש:

1. פורט בתצהירו כי הרים מכשיר כבד, מה שהוביל לאירוע תאונתי.
2. זאת בעוד, המוסד לביטוח לאומי טען שלא מדובר באירוע פגיעה בעבודה בהתבסס על משמעותה בסעיף 79 לחוק ביטוח לאומי.
3. 3.        יתרה מכך, המוסד לביטוח לאומי הביא כי הוצגו בפניו מספר גרסאות סותרות בעניין האירוע. עוד הובא, כי על פי חומר הראיות שסופק, נדמה שאין בסיס לגרסתו של העובד בנוגע למה שהתרחש בעבודה.
4. 4.        יתר על כן, ביטוח לאומי הוסיף, כי העובד הרי המשיך לעבוד כרגיל באותו יום וסיים את יום העבודה.

אז מה התרחש עם זה? את הסוף אנחנו יודעים. אך מה קרה שהוביל לסוף?

1. משרד עורכי הדין אריק שלו ושות' טען עבור האיש כי פער של ארבעה ימים בין האירוע לבין הפניה הראשונית הנועדה להעניק לו טיפול רפואי אינו משמעותי.
2. השופט קיבל את הטענות הללו. תוך שהשופט הוסיף, כי ישנם מקרים בהם אנשים לא פונים לקבל מענה רפואי מתוך תקווה שמדובר בכאבים שיחלפו.
3. השופט אמר כי הוא רואה בעדותו של מנהל כוח האדם של המעסיק, כי איש התחזוקה אכן התבקש לעשות מלאכות שעמדו בהתאמה לטענות התביעה.
4. השופט הוסיף כי העובד אכן הצליח לעמוד בנטל העבודה, ושהתשתית העובדתית שהונחה אכן מספקת דיו.
5. השופט הגדיר שבית הדין יבחר למנות מומחה רפואי מטעמו.  זאת על מנת לבחון קשר סיבתי בין הפציעה לתנאי העבודה.

כיצד משרד עורכי הדין אריק שלו ושות' עזר למזכירה להשיג פיצויים על למעלה מ-354,000 ₪?

במקרה אחר, אשר סוקר גם כן באתר מאקו, מזכירה קיבלה כ-354,000 ₪, לאחר שתבעה את מעסיקה על אירוע של צעקות "ונעילה במשרד". מדובר במזכירה בעמותה, אשר יידעה את המנהל על היריון. כאשר אותו מנהל החליט להגיב באופן "משולח רסן", מבחינה מילולית. על משרד עורכי הדין אריק שלו ושות' לשכנע את בית המשפט כי העמותה נושאת באחריות להתנהגותו של המנהל, ועל פי כן לפצות את המזכירה.

מה בעצם קרה שם?

1. משרד עורכי הדין אריק שלו ושות' הגיש תביעת פיצויים בשם המזכירה לבית משפט השלום בתל אביב. התביעה הייתה כנגד העמותה בו הייתה המזכירה מועסקת, כאשר עילת התביעה הייתה נזק נפשי בעקבות אותו אירוע.
2. לאחר בחינת הראיות והעדויות, השופטת החליטה לקבל את גרסת המזכירה לנסיבות האירוע, כמו גם לקבל את גרסתה של האישה לגבי המתקפה המילולית. לפי התצהיר, נמשכה הפעילות המילולית קרוב לחצי שעה כאשר טענה האישה שלא היה באפשרותה להשיב (מסיבותיה שלה).
3. השופטת החליטה כי העמותה הייתה מודעת להתנהגות אותו מנהל כלפי עובדים. ועל פי כן העמותה נושאת בחובת זהירות כלפי העובדת מכוח אחריות ישירה ואחריות שילוחית עבור מעשי העובדים בעמותה.
4. את השאר אנחנו יודעים: המזכירה קיבלה סכום נאה של דמי פיצויים. יירשם ברקורד שהתרחש כאן מקרה נוסף של השגת פיצויים ללקוח.

ומה היו נסיבות המקרה?

1. ראשית, היה העימות בין המנהל למזכירה.
2. שנית, קיבלה המזכירה ייצוג ממשרד עורכי הדין אריק שלו ושות'.
3. המשרד ייצגה את העובדת בבית המשפט, וטען עבורה את טווח הנזקים שהיא מייחסת ומשייכת למקרה.
4. אל התביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחית בתחום הפסיכיאטרי, בה פורטו "הנזקים".
5. העמותה, מצידה, חלקה על עצם קיום האירוע, כמו גם – אם נפרשן את הרשום בכתבה, לא לקחה אחריות על דברי המזכירה. העמותה טענה כי לא הייתה יכולה לצפות את האירוע או את השלכותיו ועל פי כן אין לה אחריות.
6. העמותה צירפה חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אשר נתן חוות דעת אחרת, מזו המופיעה בחוות הדעת של המומחית מטעם התביעה.
7. עקב הפערים בין חוות הדעת של המומחים, אשר צורפו לתביעה, בית המשפט החליט למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה.
8. לאחר שבחנה את כלל הראיות, החליטה השופטת לקבל את טענות משרד עורכי הדין אריק שלו ושות' לקבוע כי האירוע אכן התרחש כפי שתיארה האישה בתביעה. בעוד שהתנהלותו של המנהל הייתה צריכה להיות ידועה לעמותה המעסיקה. השופטת החליטה לקבל את התביעה.
9. יתר על כן, השופטת החליטה לקבל את טענתו של משרד עורכי הדין אריק שלו ושות', לגבי חבות הנזקין כלפי האישה, מכוח האחריות השילוחית למעשי המנהל.
10. השופטת בחנה את הנתונים הרלוונטיים וקבעה נכות על סך 12%. כאשר סיכמה שהפיצויים יעמדו על סך של 277 אלף ₪ עבור שלל הוצאות מעורבות, בעוד העמותה תשלם לעובדת תשלום נוסף עבור שכר טרחת עורך דין בסך 64,818 ₪. וכאשר מסכמים את כל הסכום יחדיו, לרבות הוצאות מומחים, הצמדה וריבית – 354,207 ₪.

אלו הם 2 סיפורים מתוך רבים אחרים, אשר התרחש בהם הליך טבעי ונורמטיבי של השגת פיצויים ללקוח. בהינתן הרצון לקבל ייעוץ מקצועי ואדיב ממשרדנו, ניתן ליצור עימנו קשר ולקבל ליווי עוד מהפנייה הראשונית.

זכויות עובדים בעמותות(פתח בטאב חדש בדפדפן)

פוטר ללא פיצויים בגלל חופשה ללא אישור המעסיק(פתח בטאב חדש בדפדפן)

חוק השירותים(פתח בטאב חדש בדפדפן)

דיני ביטוח(פתח בטאב חדש בדפדפן)

עורך דין להתעמרות במקום העבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)