בית הדין האזורי בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי בגובה של 18 משכורות לעובד עיריית גבעתיים, אשר הוחלט להוציאו לגמלאות בהליך פרישה מוקדמת, במסגרת הליך הבראה שעברה עיריית גבעתיים.
בשנת 2010 החליטה עיריית גבעתיים אשר שקעה בגירעונות לפעול בהתאם למסמך עקרונות להבראת הרשויות המקומיות שנחתם בשנת 2004 בין ההסתדרות הכללית לבין המרכז לשלטון מקומי ומהווה "נוסח מוסכם להסכם תכניות הבראה מקומיות". במסגרת החלטה זו, תכננה העירייה לצמצם את כוח האדם, לבטל משרות ואף להוציא עובדים לגמלאות.
על מנת לממש מטרה זו, חתמה העירייה על הסכם קיבוצי מיוחד בינה לבין ועד העובדים ובהתאם לפקודת העיריות, היה על העיריה להשיג את אישורו של שר הפנים להסכם בטרם ביצועו.
התובע הועסק במספר תפקידים מתחילת עבודתו בשנת 1948, ביניהם, נהג משאית אשפה, עובד מדור שילוט, אחראי אולם ספורט ועוד. לטענת התביעה התובע נכלל אף הוא כחלק מהעובדים אשר עבודתם התייתרה ולפיכך הוחלט מפאת גילו להוציאו לגמלאות.
בית הדין הטיל דופי בפעולות עיריית גבעתיים להפרשת העובד, שכן אלו נעשו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הפרוצדורה המותווית בהליך הקיבוצי ואף באופן המנוגד למנהל תקין וללא תום לב. כמו כן, נפלו פגמים רבים בהליך הפיטורים לרבות אי מתן הודעה מוקדמת לעובד כך ששוקלים להוציאו לפרישה מוקדמת.
בסופו של ההליך פסק בית הדין פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עגמת נפש ועקב הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים, ואף חשיפת מידע אישי על ידי התביעה. סכום של 142,632 ₪ (18 משכורות) בשל הפגמים הרבים שנפלו בהליך פיטוריו ואף 10,000 ₪ בעבור שכר טרחת עו"ד.
