פסיקה תקדימית של בית הדין האזורי בתל אביב, במקרה רונית שמחי נ' חברת דואר ישראל בע"מ (סע 56575-01-11), זיכתה את גב' שמחי, מנהלת סניף דואר, אשר בינה לבין חברת הדואר לא התקיימו יחסי עובד מעביד, בפיצויי פיטורים בסך של כ- 150,000₪.
בשנת 1994, התקשרה חברת דואר ישראל התקשרה עם בעלה של התובעת לשם מתן שירותי ניהול סניף דואר. בפועל במשך השנים הייתה זו התובעת אשר ניהלה את הסניף. בשנת 2010, לאחר שאירע שוד בסניף, החליטה חברת דואר ישראל להציב מאבטח למשך מספר שבועות בסניף.
עם החלטת החברה להפסיק את הצבתו של המאבטח, לקתה התובעת בהתקף חרדה ונאלצה לסגור את סניף הדואר למספר ימים, הפרה יסודית של ההסכם לטענת הנתבעת, חברת דואר ישראל. כתוצאה מכך, הודיעה חברת דואר ישראל כי ההתקשרות בין הסוכנות לנתבעת הסתיימה בהודעה שניתנה לו ביום 11.2.10 וכך למעשה הופסקה עבודתה של התובעת בפועל.
בית הדין הכיר בכך שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד ואף לא חלה התקשרות חוזית בין התובעת לנתבעת, אלא התקשרות בין בעלה של הנתבעת, קבלן עצמאי, לבין חברת דואר ישראל.
חרף עובדה זו, הכיר בית הדין בנתבעת כמעסיקה לצורך עניין פיצויי הפיטורים בהסתמכו על בג"צ 6194/97 שלמה נקש נ' ביה"ד הארצי לעבודה, מיום 25.10.99, בו הובהר כי תכלית סע' 46(א) לחוק הדואר, הקובע כי "החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד", לא הייתה לאפשר לנתבעת להפוך "עובד" ל- "לא עובד". אי לכך הקביעה באשר לקיומם של יחסי עובד מעביד תסתמך על מבחן גרעיני- לקביעת קיומם של יחסי עובד מעביד, והוא המבחן המעורב המורכב ממבחני משנה אשר מטרתו לתת תמונה כוללת.
בית הדין קיבל את התביעה באופן חלקי ופסק לטובתה של התובעת 142,000 ש"ח פיצויי פיטורים בתוספת שכר טרחת עו"ד.
