בעקבות פסק דין תקדימי בנושא תוספת כלכלה ותמריצי אי העדרות בענף הבנייה ייפתח ההסכם הקיבוצי בין התאחדות הקבלנים להסתדרות למו"מ ולחתימה על הסכם חדש.
בית הדין הארצי לעבודה דחה ביום א', 15.11.09, את תביעת העובדים, שגובתה על ידי ההסתדרות העובדים וקו לעובד, להסדר תשלום תמריצי אי היעדרות וכן תוספת כלכלה לשכר המוסכם.
פסק דין עקרוני זה נחשב להישג מנקודת מבטה של התאחדות הקבלנים, אשר טענה כי תמריצי אי היעדרות כמו גם תוספת הכלכלה כבר נכללים בהסכם השכר הקיבוצי אשר נכנס לתוקפו כבר ב-1 ינואר 2000.
זמן לא רב לאחר חתימת ההסכם בין התאחדות הקבלנים לבין ההסתדרות בשנת 2000, הגיש עובד תביעה נגד המעסיק שלו, וסימן את יריית הפתיחה לסלע המחלוקת שנתגלה בין התאחדות הקבלנים לבין ההסתדרות. בטרם הגיעה לבית המשפט הארצי לענייני עבודה נערכו דיונים נוספים במספר ערכאות שונות, אך פסק הדין ניתן רק ביום א', ה-15.11.09. עורכי דינם של הסתדרות העובדים ועמותת קו לעובד, טענו כי נמנעות מן העובדים זכויות הקבועות בחוק וכי הנפגעים העיקריים מכך הם עובדים בדרגת שכר 1, שרובם עובדים זרים המשתכרים שכר נמוך ממילא. עוד טענו כי מדובר בהפליה ברורה שיש למגרה וכי עובדים אלו מקבלים שכר בלתי הולם על אף הקבוע בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה.
בנוסף, טענו כי פרשנות זו של ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה מביאה ליצירת מעמדות בקרב עובדים בדרגות שכר אלו, ויוצרת למעשה מעמדות; העובדים הזרים מופלים לרעה מאחר ותוספות אלו לא משולמות מעבר לשכר, בעוד העובדים הישראלים נהנים מתנאי שכר הולמים ומתוספות אלו. מנגד טענת התאחדות הקבלנים גרסה כי תמריצי אי היעדרות ותוספת דמי כלכלה אינן משולמות לעובדים במתכונת נפרדת, וכי תמריצים אלו כבר באים לידי ביטוי בטבלת השכר לעובדים בדרגה 1, כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה.
בתגובה, השיבו נציגי ההסתדרות כי מאחר ומדובר בתוספות שאינן קבועות כי אם מותנות – אין זה ייתכן שהן באות לידי ביטוי בטבלת השכר לעובדים בדרגה 1, ואילו ניתנו התוספות הללו היה מקבל כל עובד בדרגה 1 תוספת של עוד 300 שקלים בחודש.
בנוסף, טענו הסתדרות העובדים ועמותת קו לעובד כי אם התוספת כבר מצוייה בשכר אותו מקבלים עובדים אלו – אזי הם למעשה מקבלים שכר מתחת לשכר המינימום, הקבוע על פי חוק ואין להסכים לכך. בית הדין הארצי לענייני עבודה פסק לטובת התאחדות הקבלנים, קיבל את הטענה כי השכר המשולם לעובדים בדרגה 1 כבר טומן בחובו את התוספות כפי שהן באות לידי ביטוי בטבלת השכר, ודחה את טיעוני הסתדרות העובדים לתוספות באופן עקרוני.
אך בית הדין הארצי לענייני עבודה סייג וקבע כי הסכם קיבוצי זה טומן בחובו הפלייה פסולה לטובת הקבלנים. הוא קבע כי יש לנהל משא ומתן מחודש לתיקון ההפליה, בין התאחדות הקבלנים לבין ההסתדרות, וכי יש לבטל סעיף זה בהסכם לא יאוחר מ- 3 חודשים. את פסק דין זה ביסס בית הדין את פסק הדין על עיקרון השוויון. לכאורה, פסק הדין התקבל על ידי שני הצדדים, מחד מרוצים הקבלנים מהעובדה שבית הדין קיבל את טענותיהם אחת לאחת והם לא יידרשו לשלם תמריצי אי היעדרות ותוספת כלכלה לעובדים מדרגה 1, כמו כן העובד אשר הגיש את התביעה לא יקבל את התוספות. מאידך, קביעת בית הדין לענייני עבודה נתנה תקווה להסתדרות העובדים מאחר והיא קבעה כי ההסכם הקיבוצי הקיים וצו ההרחבה – אינם עומדים בקנה אחד עם עקרון השוויון. אך המציאות חזקה מכל דמיון, הצעד הראשון בו נקטו הקבלים לאחר קבלת פסק הדין הוא ביטול תמריצי אי היעדרות ותוספת כלכלה גם לעובדים ישראלים בדרגה 1.ביטול התמריצים הביא לשוויון מוחלט בין העובדים הישראלים לבין העובדים הזרים מאחר וכיום שניהם נפגעים מהתנהלותה של התאחדות הקבלנים במידה שווה. נכון לרגע זה, ההסכם הקיבוצי טרם הובא לדיון מחודש.
צו הרחבה בענף המלונאות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
השוואת תנאי עבודתם של עובדי קבלן לעובדים קבועים בתעשייה האוירית(פתח בטאב חדש בדפדפן)
ההסתדרות מאיימת בנקיטת צעדים קיצוניים למען עובדי הקבלן(פתח בטאב חדש בדפדפן)
הסתדרות העובדים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
זכויות העובדת בעת שמירת הריון וחופשת לידה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
