חוזה עבודה אישי הוא הסכם ההתקשרות בין העובד והמעביד המסדיר מכלול היבטים המעצבים את ההתקשרות שביניהם. לא קיים חוק דיני עבודה פרטני המסדיר את נושא חוזה העבודה ולכן חלים עליו עקרונות החקיקה הכללית בדיני חוזים.
מטרתו המרכזית של חוזה העבודה האישי להגן על העובד והמעביד מפני מחלוקות שעשויות להתעורר בנושא תנאי עבודתו של העובד או מחוייבותיו כלפי המעביד. לפיכך קיימת חשיבות רבה לעריכת חוזה עבודה מסודר, חוקי, איכותי ומקיף שיאפשר יישוב מחלוקות בקלות.
מה הוא צריך להכיל?
החוק אינו קובע חובה מפורשת לקיום חוזה עבודה אישי אולם בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב 2002, מיום 21.3.2002, מעסיקים מחוייבים ליידע את עובדיהם בכתב אודות תנאי עבודתם. באם קיים הסכם עבודה, לכל הפחות, הוא חייב להכיל בו הסכמה על שכר עבודה ועל תנאים סוציאליים בסיסיים.
תנאים נוספים לחוזה העבודה
לעיתים חוזה עבודה אישי יבוא כאשר קיימים הסכמים נוספים שמסדירים את העבודה, כגון הסכם קיבוצי או צו הרחבה בענף המסדירים את היחסים ומהווים בסיס לחוזה ולעיתים אף כוללים בהם סעיף המחייב קיום חוזה עבודה. חשוב לציין כי לא יוכל חוזה עבודה אישי להרע את תנאי העבודה המוסדרים בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה להסכם הקיבוצי.
סוגי חוזי עבודה
סוגי חוזי העבודה מוגדרים לפי משך תקופת החוזה, ומחולקים לחוזה לתקופה קצובה, לתקופה בלתי קצובה, וחוזה עבודה למטרת משימה מוגדרת שעם תומה פג תוקפו של החוזה.
- חוזה עבודה לתקופה בלתי מוגבלת – מדובר בחוזהאישי שנחתם בין עובד למעביד הכולל רכיבים קבועים ורכיבים משתנים.
- חוזה עבודה לתקופה קצובה – מדובר בחוזה בו מוגדרת תקופת תוקף החוזה, כאשר סיומו בטרם עת מהווה הפרה של החוזה ומזכה את העובד בפיצוי כספי בגין הפרת חוזה.
- חוזה עבודה לביצוע משימה מסויימת – מדובר בחוזה שנחתם לטובת משימה מסויימת או מטרה ספציפית שלאחר שתושלם יפקע החוזה ולא תהיה אפשרות לחדשו.
סעיפים מיוחדים: הסכם סודיות ואי תחרות
הסכמי עבודה רבים כוללים בהם סעיף אי תחרות וסעיף סודיות. סעיפים אלה נועדו להגן על המעביד מפני העברת סוד מסחרי למתחרים. עם זאת, לעיתים מתנגש סעיף אי התחרות עם עקרון חופש העיסוק ומונע מעובד לעבוד בתחומו. פסק דין מרכזי שעסק בשאלת מידתיות וסבירות סעיף אי תחרות היה פסק דין ע"ע 164/99 דן פרומר, צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ – רדגארד בע"מ, בו דן בית המשפט במקרה בו חוזה עבודה כלל סעיף אי תחרות שעל בסיסו תבעה החברה את העובד.
על מנת לענות על שאלת סבירות ומידתיות הסעיף גיבש בית הדין מספר מבחנים:
- המבחן הראשון- האם העסקתו אצל המעביד החדש מאיימת על עצם קיום מעבידו הקודם.
- המבחן השני דן בהימצאות סוד מסחרי שיש להגן עליו ובוחן האם סוד זה ניתן לגילוי בנקל או נגיש לציבור הרחב.
- האם מדובר בסוד מסחרי או האם מדובר בכישורים שרכש העובד.
- גם אם קיים סוד מסחרי, ברור שעובד יחפש עבודה בענף שבו הוא עובד ולכן יהיה צורך לבחון את כוונתו וכוונת המעסיק החדש לפני קביעה כי סעיף אי התחרות עומד.
הפרת חוזה עבודה
הפרת חוזה עבודה, מוגדרת כמעשה או מעשים שבוצעו על ידי אחד מהצדדים לחוזה ושאינם עולים בקנה אחד עם התנאים המצויים בחוזה. כשמדובר בחוזה עבודה יש להתייחס להפרת חוזה במובן של הפרה יסודית כפי שזו מוגדרת בחוק החוזים. לא כל התנהגות שחורגת מהחוזה מהווה הפרה, כך למשל אם יועתק מקום העבודה למקום חדש לא תיחשב הפעולה הפרת חוזה. על אף האמור, במקרים מסויימים תוכל פעולה זו להיחשב הרעה מוחשית בתנאי העבודה אשר מאפשרת התפטרות בדין פיטורים ומזכה בפיצויי פיטורין. כמו כן לא ייחשבו פיטורין שנעשו בתום לב ואינם מנוגדים לחוק הפרה של החוזה.
נטל ההוכחה כי בוצעה הפרה של החוזה מוטל על הטוען לכך. והיה והוכיח הטוען כי אכן בוצעה הפרה, יתאפשר ביטולו של החוזה וניתן יהיה לסיים התקשרות על בסיס ההפרה. ההפרה עשויה אף לזכות את הצד הנפגע בסעד כספי בשל ההפרה.
כאשר מפר החוזה הוא המעביד הפיצוי שניתן לעובד בגין ההפרה נמדד לפי מידת הנזק שנגרם לעובד אולם כאשר המפר הוא העובד נשאלה השאלה באיזו מידה עליו לפצות את המעביד. העובד יחויב בפיצוי כספי רק אם יוכח כי ביצע הפרה בלתי סבירה של חוזה עבודה או של חובת הנאמנות וקיים קשר ישיר בין ההפרה לנזק שנגרם.
