האסון הכבד בכרמל ממחיש את המצוקה בה שרויים עובדים אשר חוו טראומה, בה איבדו נכסים, פרנסה ואף לעיתים קרובים להם. מדינת ישראל שבעת המלחמות דאגה לחוקק חוקים אשר מגנים על עובדים בשעת חירום כאשר נבצר מהם להגיע למקום עבודתם, אולם מה דינם של עובדים אשר נבצר מהם להגיע למקום עבודתם עקב אסון טבע?
החוקים המגינים על עובדים בשעת חירום (למשל חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו 2006), מתייחסים למצבים בהם נבצר מהם להגיע למקום עבודתם עקב מילוי תפקיד במערך שעת חירום, עקב מחויבות אישית ועקב השבתה של מקום העבודה.
כך למשל עובדים אשר נבצר מהם להגיע לעבודתם עקב הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף, או על מנת לטפל בילדיהם השוהים עמם עקב סגירת מוסדות הלימוד, לא ניתן יהיה לפטרם.
אסון השריפה בכרמל אינו מהווה מצב חירום, אלא אסון טבע ולפיכך החקיקה אשר מוחלת בתקופת מלחמה או מצב חירום לאומי איננה חלה במקרה זה.
עם זאת ישנם מקרים בהם החוק מגן על עובדים אשר נבצר מהם להגיע למקום עבודתם, חשוב להבחין בין מספר מצבים:
מצב בו המעסיק נאלץ לסגור שעריו באופן זמני
מעסיק אשר עובדיו העמידו עצמם לרשותו מחויב לשלם להם שכר גם במידה ונבצר ממנו לספק להם עבודה. על מנת להקל על מעסיקים אשר נקלעו למצב קשה ניתן להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת כאשר עומדים לרשותם ימי חופשה צבורים.
עובדים אשר מיצו את ימי החופשה ואין להם ימים צבורים יקבלו שכר. לעיתים כאשר נגרם נזק כבד למקום העבודה, והחזרה לעבודה אינה נראית באופק ייאלץ המעסיק לפטר את עובדיו ולשלם להם פיצויי פיטורין.
מה יהיה דינם של פיטורי עובדים עקב פגיעות השריפה?
כפי שצוין, בניגוד למצב חירום בעורף, במקרה של אסון טבע לא חל איסור לפטר עובדים עקב האסון, ולמעשה יש להניח כי עסקים אשר נפגעו משמעותית ואשר אינם מסוגלים לחזור לתפקוד באופן סדיר עקב נזקי השריפה, יאלצו בסופו של דבר גם לפטר עובדים.
עם זאת, יש להניח כי פיטורין אשר נעשו בשרירות לב עקב היעדרות העובד לצורך שיקום משפחתו ורכושו בעקבות נזקי השריפה, ייבחנו בקפידה באם יגיע מקרה מסוג זה לבית הדין לעבודה.
מצב בו עובד נפגע פגיעה פיזית
עובד אשר נבצר ממנו להגיע למקום עבודתו עקב פגיעה פיזית או נפשית אשר התרחשה שלא במסגרת העבודה, זכאי באישור רפואי לצאת לחופשת מחלה כמוגדר בחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976.
שיעור דמי המחלה נקבע לפי מספר ימי ההיעדרות, היום הראשון להיעדרות הינו ללא תשלום וביום השני והשלישי, יקבל העובד ל 37.5 % משכרו. ביום הרביעי ואילך זכאי העובד לדמי מחלה בשיעור של 75% משכרו. שכרו של עובד ישולם לו במסגרת ימי המחלה שצבר.
כאשר מדובר בפגיעה בעבודה יוכל העובד לתבוע את הביטוח הלאומי בגין פגיעה בעבודה.
היעדרות על מנת לטפל בפגיעה ברכוש
אם חזר מקום העבודה לתפקד, מחויב העובד על פי חוק להתייצב לעבודה, זאת גם אם עקב השריפה אין עבודה בפועל. עם זאת, באירוע חמור כל כך יש להניח כי עובדים אשר פונו מביתם או אשר נגרם נזק לרכושם, יוכלו להגיע להסדר בו יעדרו על חשבון ימי חופשה צבורים או עתידיים מעבודתם על מנת לטפל במשפחותיהם וברכושם.
מהי ההשפעה על העובדים באם יתגלה כי מדובר בהצתה על רקע פעולת איבה?
למעשה אם שילם המעסיק לעובדיו בתקופה זו לא תהיה השפעה על העובדים. במקרה שבו יתגלה כי מדובר בהצתה אשר התרחשה על רקע פעולת איבה יוכל המעסיק לתבוע פיצוי במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961.
