מה אפשר לעשות כשמתעמרים בך בעבודה?

אם נחשפת לצעקות, קללות, השפלות, השמצות והאשמות שווא בעבודה, אינך לבד! מחקרים מראים שאחד מתוך כל 4 עובדים ייחשף לאלו במהלך עבודתו. למכלול הפגיעות הללו יש שם, התנכלות או התעמרות בעבודה.

בשנת 2015 הוגשו לכנסת שתי הצעות חוק שנועדו למגר את תופעת ההתעמרות בעובדים. הצעת החוק הראשונה, הוגשה על ידי חברת הכנסת מירב מיכאלי ושמה "החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה–2015, וההצעה השנייה הוגשה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון ושמה: "החוק למניעת התנכלות תעסוקתית" התשע"ה 2015. שתי ההצעות קמו על מנת לתת מענה חוקי לעובדים הרבים שחשופים מדי יום להתעללות, אם בידי המנהל ואם בידי קולגה לעבודה.  

המצב החוקי כיום

עד שאחת מהצעות החוק תעבור ותיכנס לספר החוקים במדינת ישראל, ניתן להתייחס להתנכלות והתעללות בהקשר של תופעה אחרת, כגון הטרדה מינית, חשיפת שחיתות או אפליה.  החוק למניעת הטרדה מינית כולל בתוכו סעיף העוסק בהתנכלות שמקורה בהטרדה מינית, או התנכלות על רקע תלונה שהוגשה בנושא הטרדה מינית.

גם אם אינך המוטרד, לעיתים עצם תמיכה בגירסתה או גרסתו של מוטרד/ת מושכים את האש לעד או לתומך. כך למשל בשנת 2012, עב' (תל-אביב-יפו) 2755/05 – רצון פרחי נ' המכון למחקר ביולוגי בישראל ואח', מקרה בו עובד שהעיד לטובתה של עובדת שהוטרדה מינית ונחשף למסכת התנכלויות שכללה איומים, לחץ והדרה.

בחוק למניעת הטרדה מינית, נקבע אף כי הטרדה מינית והתנכלות הינן עוולות אזרחיות ובית המשפט רשאי לפסוק פיצויי של 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק. עובד שחווה התנכלות או התעמרות על רקע גזעני, או על רקע מגדר למשל, יוכל לטעון לאפליה ולתבוע לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. גם בחוק זה ניתן לתבוע עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק.  

אז מה קורה אם ההתנכלות לא מתחברת לתופעה נוספת? 

 לעיתים ההתנכלות לא נובעת מהנסיבות המוכרות על פי חוק, כלומר, הטרדה מינית, אפליה, חשיפה של שחיתות, התארגנות עובדים. אלא נובעת מרצון להתבלט או להתקדם תוך רמיסת עובד אחר. מרצון לשים לעובד אחר רגליים, רצון לגרום לעובד להתפטר, או פשוט מתוך צורך נפשי של אדם פוגע לאתר קורבן תורן.

כל עוד לא קיימת חקיקה, מקרים אלו יפלו בין הכיסאות, כפי שקרה במקרה של גליה אאוסקר נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל (ע"ב (ת"א) 10690/07). במקרה זה דחה בית הדין את טענת ההתנכלות עקב היעדר כלים תחיקתיים להתמודדות עמה.  

תמצית הצעות החוק

 הצעת החוק הראשונה, זו של מירב מיכאלי, עברה כבר בקריאת טרומית וכעת מצויה בשלב הניסוח על ידי הועדה. ההצעה מגדירה את ההתעמרות במסגרת העבודה כהתנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם אשר לה מספר אירועים נפרדים, (כך שלא ניתן יהיה להגדיר אירוע בודד כהתעמרות), אשר יש בה ליצור סביבת עבודה עוינת. הצעה זו מציעה להגדיר את תופעת ההתעמרות / התנכלות כעוולה אזרחית ולאפשר לבתי הדין לפסוק לנפגע פיצויי של עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

ככל הנראה חברת הכנסת זהבה גלאון סברה שלא ניתן יהיה להעביר הצעת חוק כל כך מרחיקת לכת והציעה הצעת חוק דומה עם פיצוי של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.ההצעה מציעה אף להטיל אחראיות אישית על המעסיק למנוע מקרים אלה.  

אז תאכלס, מה צריך לעשות? 

 גם בהיעדר חקיקה מומלץ לפנות לעורך דין לדיני עבודה, לעיתים רבות ההתנכלות תיפול בגדר תחוק קיים, ובמידה שלא, קיימת פסיקה רבה בנושא שתאפשר לעורך הדין לתבוע עבורך פיצוי.