אתם לבטח זוכרים איך בעבר הלא רחוק כל כך, התווית "כמו באמריקה" או "כמו באירופה" הודבקה לכל מוצר ושירות כגימיק קידום מכירות. היה נדמה שהאיכות טובה יותר, המנות גדולות יותר, המחיר זול יותר ובקיצור הדשא של השכנות מצפון תמיד ירוק יותר.
תחום אחד בו הדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר הוא חוקי העבודה. החלטתי להביא מספר דוגמאות לחוקי עבודה במדינות שונות הממחישות את זה, שלפחות מבחינת העובדים השכירים, לא כדאי שהכל יהיה כמו באמריקה.
לפני שאפרט את זכויות העובדים במדינות השונות חשוב להזכיר שמי שבוחר עבודה בחו"ל במרבית המקרים ירוויח משכורת גבוהה משמעותית משהיה מרוויח עבור אותה עבודה בישראל, ואף עשוי ליהנות מרמת חיים גבוהה יותר אשר הופכים את השהות למשתלמת חרף מיעוט זכויות העובד ביחס לזכויות העובד הישראלי.
הריון ולידה במדינות שונות
אורך חופשת הלידה היא סוגייה שממחישה באופן ברור פערים בתחום דיני עבודה במדינות השונות ולכן החלטתי להביא זאת כדוגמא: בארה"ב, לפי ה- Family and Medical Leave Act (FMLA) החקיקה העוסקת ביצירת סטנדרטים מינימלים לנושא חופשת הלידה על פי החוק הפדרלי האמריקאי, זכאי אחד מהורי הילוד (אם או האב) לחל"ת בן 12 ימי עבודה בגין כל שנת עבודה. היעדרות עקב סיבוכים בהריון במהלך תקופה זו עשויה לבוא על חשבון תקופת החל"ת.
חשוב לציין שהחוק הפדרלי תקף רק לגבי עובדי מדינה ועובדים בחברות המונות 50 איש ויותר. עובדים בחברות קטנות יותר עשויים ליפול בין הכיסאות.
בניגוד מוחלט לארה"ב, בשוודיה, זכאים האב או האם לחופשת לידה בתשלום באורך של עד שנה ואף מימון עבור הוצאות העסקת מטפלת.
יולדת ביפן זכאית לחופשת לידה בת עשרים ושישה שבועות, בתשלום, ואילו בבריטניה תקבל האם הטריה שניים עשר שבועות בלבד.
אוסטרליה אומנם מבטיחה ליולדת עד 52 שבועות של חופשת לידה, אולם חופשה זו אינה ניתנת בתשלום וספק כמה נשים באמת תבחרנה לוותר על שכר של שנה.
במדינת ישראל כזכור, כל יולדת זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות בהן, באם היא עומדת בקריטריונים הנדרשים, היא זכאית לתשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי למשך 14 שבועות.
פיצויי פיטורין
במדינת ישראל זכאי כל עובד שעובד למעלה משנה ופוטר לפיצויי פיטורין המחושבים לפי שכר של חודש עבור כל שנת עבודה. בארצות הברית לעומת זאת, פיצוי פיטורין כלל אינם מעוגנים בחוק, אלא נקבעים בחוזה העבודה האישי.
בקנדה המחוקק היה מעט יותר רחום, משכנתו ליבשת וקבע כי עובד אשר עובד למעלה מחמש שנים ולמעסיקו מחזור של 2.5 מיליון דולר קנדי ויותר זכאי לשבוע שכר בדין כל שנת עבודה. גם במקרה בו פיטורי העובד נעשו כחלק מפיטורין המוניים בהם פוטרו יותר מ- 50 איש בטווח זמן מסויים תקום הזכות לפיצויי פיטורין בסך שבוע שכר על כל שנת עבודה.
גם בשוודיה, "שיאנית" התנאים הסוציאלים המיטיבים, אין חוק המחייב תשלום פיצויי פיטורין לעובד שפוטר. עם זאת, מרבית העובדים מקבלים פיצויים מכורח הסכמים קיבוציים.
גם ביפן סוגיית פיצויי הפיטורין מוסדרת באמצעות הסכמים קיבוציים ולא חקיקת מגן.
מתן הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות
גם למתן הודעה מוקדמת לפיטורים אין סטנדרט אחיד. ביפן למשל נדרש המעסיק לתת שבועיים על פי חוק אולם הנוהג הוא 30 יום לפיטורין בהנחה שהעובד עונה על קריטריונים מסויימים.
בבריטניה, עובד המועסק במשך פרק זמן שאינו עולה על שנתיים זכאי להודעה מוקדמת של שבוע עבודה. בין שנתיים לשניים עשר שנים יקבל העובד שבוע בגין כל שנת עבודה ו-12 שבועות הודעה מוקדמת אם הוא עובד למעלה משנים עשר שנים.
בארה"ב בדומה להיעדר החובה לתת פיצויי פיטורין, כלל לא קיימת חובה חוקית לתת הודעה מוקדמת לפיטורים או אפילו לערוך שימוע. מקרה זה ממחיש שוב איך חרף משבר המים הקשה שפקד את ישראל, הדשא שלנו, בכל זאת, קצת ירוק יותר.
בארץ עובד במשכורת חודשית, במהלך ששת חודשי העבודה הראשונים שלו זכאי ליום אחד עבור כל חודש עבודה. מתחילת החודש השישי ועד לתום שנת עבודה יקבל העובד הודעה מוקדמת של שישה ימים ועוד יומיים וחצי על כל חודש עבודה.
אם השלים העובד שנת עבודה הוא זכאי לחודש הודעה מוקדמת. במקרה של עובד בשכר יקבל העובד יום הודעה עבור כל חודש עבודה בשנתו הראשונה, בשניה יקבל 14 יום בתוספת יום בשל כל שני חודשי עבודה, בשנה השלישית יקבל 21 יום ויום עבור כל שני חודשי עבודה והחל מהשנה הרביעית יקבל חודש.
עו"ד דיני עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
פיצויי פיטורים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
דמי הודעה מוקדמת בפירוק(פתח בטאב חדש בדפדפן)
