בית הדין דחה את טענותיה של חברה שתבעה את עובדה לשעבר לפיצוי בסך 100,000 ש"ח על הפרת תניית אי תחרות וגזל סודות מסחריים, ו- 100,000 ש"ח נוספים בגין הפרת החוזה וחלף הודעה מוקדמת.
פרטי המקרה
הנתבע מנהל מכירות אצל התובעת, חברת ייבוא ושיווק צמיגים וחתם בחוזה העסקתו על סעיף אי תחרות הקובע כי יקבל הלוואה של 10,000 ש"ח אשר תמורתה יסכים שלא להתחרות בתובעת. בחוזה נקבע כי אם תוחזר ההלוואה, יהיה רשאי הנתבע לעסוק בעסקי התובעת.
טענות הצדדים
טענות התובעת נסובו סביב ידע מסחרי המצוי בידי הנתבע עקב היותו מופקד על מכירות בכל איזור המרכז. הידע הנ"ל כלל לטענת התובעת מידע מסחרי מהותי וסודי בנוגע ללקוחות, תמחור, הסדרים עם חברות השכרה וליסינג ועוד'.
לטענת התובעת, לאחר התפטרותו של הנתבע בלא הודעה מוקדמת על פי חוק, נודע לה כי זה החל לעבוד אצל המתחרה. עוד טוענים כי המשא ומתן למעברו לחברה המתחרה התנהל תוך כדי עבודתו אצל התובעת, בניגוד להתחייבותיו ההסכמיים ובחוסר תום לב.
עוד טוענת התובעת כי בתקופת האחרונה בה עבד הנתבע חלה ירידה משמעותית בהיקף המכירות שלו שיכולה להתפרש רק כהפחתה מכוונת מצידו של הנתבע על מנת לסגור אותן עסקאות עבור החברה המתחרה.
לטענות התובעת משיב הנתבע כי סעיף הגבלת העיסוק עליו חתם בטל מעיקרו וזאת משום שנכרת הסכם שמתיר תחרות באם ישיב הנתבע את ההלוואה שניתנה לו. הנתבע הצהיר כי אין לו כל התנגדות להשיב הלוואה זו בקיזוז העמלות אשר חייבת לו התובעת. עוד טוען הנתבע כי אין ולא יכולים להיות לסוכן מכירות צמיגים סודות מסחריים שיש להגן עליהם וכי אין בידיו כל מידע סודי.
לטענתו נתן הודעה מוקדמת להתפטרות למנכ"ל החברה וכי הקשר בינו לבין החברה המתחרה החל רק שלושה שבועות לאחר התפטרותו.
באשר לטענת הירידה המכוונת בהיקף המכירות, טוען הנתבע כי טענה זו חוטאת לאמת וזאת משום שבחודש המדובר כל הסוכנים ירדו משמעותית בהיקף המכירות שלהם בשל סיבות חיצוניות.
פסק דין
בהסתמך על המבחנים שנקבעו בפסק דין פרומר וצ'ק פוינט – רדגארד בע"מ בבחינת סעיף הגבלת התחרות, קבע בית הדין כי לא הרימה התובעת את נטל ההוכחה המוטל עליה לקיומם של סודות מסחרים שיש להגן עליהם. עוד קבע בית הדין כי מחירונים, שיעורי הנחות, פרטים על מבצעים וסוגי צמיגים אינם מידע סודי ואלו ניתנים לכל דורש.
לסוגיית רשימת הלקוחות, קבעה הפסיקה כי רשימת לקוחות נחשבת סוד מסחרי רק כאשר נדרשים מאמצים מיוחדים על מנת להשיגה. שוב קבע בית הדין כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בעניין.
בנוסף לא הוכיחה התובעת גם את טענתה כי חלה ירידה מכוונת במכירות הנתבע.
באשר לתניית אי תחרות קבע בית הדין כי היא אינה מגינה על אינטרס קנייני או מעיין קנייני ואף נוגדת את אינטרס הציבור ולכן יש לראותה כבטלה. מצא בית הדין כי האינטרס המגן על חופש העיסוק של הנתבע, המצוי בבסיס דיני עבודה גובר על אינטרס התובעת.
מכיוון שהנתבע לא נתן הודעה מוקדמת מספקת נדרש הלה לשלם חלף הודעה מוקדמת ולהחזיר את ההלוואה על סך 10,000 ש"ח שקיבל בקיזוז עמלותיו.
עב (ת"א) 6287/05 אוטולוקס טיירס (ישראל) בע"מ נ' עמוס יאמין
הסכם אי תחרות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
ייצוג עובדי מכירות(פתח בטאב חדש בדפדפן)
