דיני ביטוח לאומי מפרטים שלושה סוגים מוגדרים של בעיות רפואיות, שיכולות להיחשב כפגיעת עבודה. פגיעת עבודה, היא זו אשר מיוחסת למקרה תאונה בזמן עבודה ובעקבותיה. תאונת עבודה, מחלת מקצוע ומיקרוטראומה. בכתבה זו נסקור עילות המתבססות על טענה למחלות נפש כתוצאה מתאונת עבודה.
יש תאונת עבודה על רקע נפשי?
יש הבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע – שכן תאונת עבודה היא זו אשר מיוחסת למקרה חריג וחד פעמי. מחלת מקצוע, לעומת זאת, מיוחסת למחלה מוכרת בתקנות אשר התפתחה בשל תנאי עבודה וגורמי סיכון. בנוסף לאלו, קיימת גם דוקטרינת המיקרוטראומה, המציינת בעיה רפואית המיוחסת לשורה של פגיעות זעירות. פגיעות, שלבדן אינן מהוות משמעות אך ביחד מקבלות הכרה של נזק מצטבר אשר יכול לזכות את המבוטחים בפיצויים וזכויות רפואיות. בכל אחד מסוגי הפגיעות הללו, יש אספקט פיזי.
אך מה לגבי אספקט נפשי?
ובכן, ישנם מקרים בהם גם פגיעה נפשית תקבל הכרה כפגיעת עבודה מסוג תאונת עבודה. ובהינתן הכרה שכזו, המבוטח זוכה לכל הזכויות הרפואיות הרלוונטיות לכך. על מנת לקבל הכרה שכזאת, על המבוטח להוכיח קשר ישיר בין הפגיעה הנפשית לאירוע חריג ומיוחד בהקשר התעסוקתי. לרבות, הוכחת קשר סיבתי בין אותו אירוע ללחץ נפשי. כלומר, אם בשגרת העבודה ישנו לחץ נפשי מתוך טבע העיסוק ואין זה אירוע מיוחד או חריג, אין זה ייחשב "לתאונת עבודה". ואילו, אם מדובר בלחץ נפשי הנובע מטבע העיסוק ונכלל בשגרת התעסוקה, יכול להיות (מי יודע) שזה ייחשב בפסיקה כמעין פגיעת מיקרוטראומה. אם כי, נכון להיום ולמיטב ידיעתנו, הפסיקה לא הכירה בפגיעה נפשית בהתאם להלכת המיקרוטראומה. על כן, על מנת להוכיח "פגיעה נפשית", יש להוכיח אירוע חריג וחד פעמי, בהתאם לתקנות הרגילות של הוכחת תאונת עבודה.
מחלות נפש כתוצאה מתאונת עבודה – הוכחת אירוע חריג?
במילים פשוטות, אם עובד מדווח על דיכאון ומייחס זאת לאירוע חריג, יכול להיות שזה יקבל הכרה בתאונת עבודה. ועם זאת, אם מדובר בדיכאון המיוחס ללחץ נפשי מתמשך, בשל גורמים שאינם חריגים ונקודתיים, יכול להיות שלא יקבל הכרה בתאונת עבודה.
עובד המעוניין להוכיח קשר סיבתי בין פגישה נפשית לאירוע חריג המקושר למקום העבודה, צריך להגדיר את האירוע באופן נקודתי במקום ובזמן, כמו גם לספק ראיות התומכות בהערכה כי היה מדובר באירוע אשר "עשה רושם" והיווה זרז לדחק נפשי בלתי רגיל. יש להעריך סובייקטיבית את מהות הדחק. כלומר, להבין כיצד האירוע השפיע על העובד, או איך היה "ראוי" שישפיע עליו. על העובד כאמור לספק ראיות על מנת להוכיח דחק נפשי, שכן אין די בעצם אמירת העובד כראיה לטענותיו. זאת כי בית הדין לא בוחן כליות ולב, ולא עורך בדיקות טלפתיות באופן רשמי. על כן, אין זה די שהעובד יגיד כי אירוע מסוים היה חריג בצורה שעוררה דחק נפשי, שכן, יש לצרף ראיות אשר יתמכו בגרסה זאת.
מחלות נפש כתוצאה מתאונת עבודה – מקרה לדוגמה
נביא את סיפורו של עובד במסגרת הליך משפטי עב"ל 31298-09-10. במסגרת ההליך, דן בית הדין הארצי לעבודה בערעור שהוגש מטעם אותו עובד. אותו עובד, שימש בתפקיד מהנדס מחשבים שעבד בבנק לאומי. ותביעתו הייתה אל מול המוסד לביטוח לאומי, מתוך נכונות לקבל הכרה במצב בריאותו המדווח כפגיעה בעבודה. המהנדס הביא כראיה שלושה אירועים חריגים אשר טען שהתרחשו במקום העבודה.
| 1. האירוע הראשון | העובד טען שקיבל העברה במפתיע מתפקיד מכובד בבנק לתפקיד "נחות", בתגובה אליו, חש רגשי נחיתות כפקיד זוטר. העובד טען שהדבר יצר לחץ נפשי כבד. |
| 2. האירוע השני | אירוע שלפי הנטען, הגיע כמספר שבועות לאחר הראשון. במקרה זה, העובד קיבל העברה לתפקיד חשוב וקשה בפרויקט אחר בעל יוקרה, חשיבות, סיבוך ולו"ז קצר. במהלך הפרויקט היו משימות ותפקידים, שהעובד טען "בלתי אפשריים". גם על זה, טען העובד כי היה בכך על מנת ליצור לחץ נפשי. העובד ציין נדודי שינה, כאבי חזה ולחץ בחזה, יובש בפה ודופק מואץ ואפילו השלת 13 קילו מן המשקל בתוך חודשיים. העובד ציין כי ביקשה עזרה והקצאת כוח אדם נוסף ואמר כי הבקשה נדחתה באופן בוטה. |
| 3. האירוע השלישי | אירוע שקרה חודשיים לאחר הקודם, בהינתן הודעת פיטורים. לטענת העובד הודעת הפיטורים התקבלה על ידו בתדהמה ופירש אותה כפגיעה אישית קשה וטען שזה הוביל להחמרה במצב הנפשי. העובד ציין שהייתה התדרדרות לכדי ניסיונות התאבדות. |
על פי כן, טענת העובד הייתה כי טרם האירועים היה נחשב, לפחות בעיני עצמו, כאדם נורמטיבי בעל אורח חיים תקין, המפתח קשרים חברתיים עם הסובבים בבנק וכי מנהליו החשיבו אותו כאיש מקצוע ועובד טוב. העובד טען כי שלושת האירועים הינם חריגים, מוגדרים במקום ובזמן ולכל אחד מהם השפעה של "דחק נפשי", לכאורה. העובד ביקש כי שלושת האירועים יוכרו כחריגים וכי ימונה מומחה רפואי על ידי בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בינם לבין המצב הנפשי המדווח. העובד ציין כי ישנה סמיכות זמנים בין מועד האירועים לפרוץ הפגיעה הנפשית אשר טוען לקיומה.
המוסד לביטוח לאומי טען כי העובד לא הוכיח קרואת אירועים חריגים בסמוך לקרות הפגיעה הנפשית שטען, תוך כדי ועקב עבודתו.
לא נמשיך לתאר את קורות המקרה, אך נסתפק בלהגיד שהיה דיון שסבב סביב הוכחת האירועים הללו כחריגים וכשמשמעותיים להכרה בפגיעה בעבודה.
למידע נוסף וייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות ניתן ליצור קשר עם משרדנו. משרדנו ייעץ וייצג לקוחות מעל לשני עשורים כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
