מזכויותיו של עובד לקבל שכר עבור עבודתו, פר הסכם עבודה ועל פי חוק. באם לא קיבל את השכר במלאותו, או באם השכר לא שולם עד מועד ה-9 לחודש שלאחר מועד התשלום (או במועדים אחרים רלוונטיים עבור עובדים חודשיים), הרי שמדובר בהלנת שכר. בכתבה זאת על הלנת שכר, מי זכאי לפיצויים וכיצד מחשבים אותם.
מהי הזכאות הפוטנציאל לעניין פיצויי הלנת שכר?
כאמור, על השכר להיות משולם עד ה-9 לחודש, כאמור, מן המועד שנקבע עבר תשלום השכר. באם לא שולם, לעובד זכאות לתבוע פיצויים מן המעסיק. זכאות, אשר חלה מן היום בו השכר היה "אמור להיות משולם". על כן, חשוב שנשאל – מהי הלנת שכר. מדובר במקרה של שכר, שהעובד "היה אמור לקבל". זאת, בתמורה לעבודה. ישנם שלושה אספקטים להלנת שכר:
- אי תשלום שכר במלואו
- אי תשלום שכר בחלקו
- אי תשלום השכר במועדו (לאחר ה-9 לחודש, שלאחר מועד התשלום)
פיצויים מבוססים על השכר הרגיל
כשרוצים לחשב פיצויי הלנת שכר, מתייחסים רק לשכר העבודה, ולא לתשלומים נלווים או אפילו החזרי הוצאות. מה ההבדל?
- ובכן, שכר העבודה אשר מחושב לטובת פיצויי הלנת שכר, הוא זה אשר מכיל רכיבי:
- פריון עבודה
- שעות נוספותתשלומים בעניין חגים
- אי אילו תשלומים נוספים הקשורים לעבודה ולמשך העבודה
- בעוד שהחזרי הוצאות, כמו גם זכויות נלוות, לא ייחשבו בחישוב פיצויי הלנת השכר. בין היתר:
- אש"ל
- החזרי הוצאות נסיעהגילוםהוצאות טלפון
- דמי הבראה
- מעבר לכך, השכר אשר מחשבים עבור פיצויי הלנת שכר, הוא שכר העבודה ברוטו. כאמור, בלי להחשיב תשלומים נלווים ו/או החזרי הוצאות.
- למעסיק אפשרות להוכיח, כי ניכה משכר הברוטו, ניכויים המותרים בחוק, הרי שפיצויי ההלנה יחושבו על בסיס שכר העבודה נטו וזאת בלי חישוב המכליל את הניכויים המותרים, שנוכו.
- ביכולתו של בית הדין להחליט כי חישוב הפיצויים יכלול את שכר העבודה נטו, על פני שכר העבודה ברוטו – גם אם המעסיק טרם העביר בפועל את אותם ניכויים מותרים. וזאת, בנסיבות מיוחדות.
אז איך מחשבים את פיצויי הלנת השכר?
- ובכן, בתחילה יש לנו את השכר הרגיל, אשר על העובד לקבל. אל שכר זה, מתווספים הפיצויים.
- חישוב הפיצויים, מסתמך על החישוב הגבוה מבין מספר אפשרויות, כדלקמן:
- תוך התייחסות לשבוע הראשון שעבר לאחר מועד התשלום לשכר העבודה, הפיצוי, יעמוד על 5 אחוזים מהשכר המולן. כאשר, כל שבוע, או חלק משבוע, לאחר השבוע הראשון, הפיצוי יהיה 10 אחוזים מהשכר הרגיל. אשר לצורך העניין, יוכרז כמולן, לשם ההתייחס המשפטית לנושא.
- החישוב השני, יסתכל על הפרשי הצמדה על פי שיעור עליית המדד. זאת, תוך התייחסות לתקופה שעברה בין המועד בו "היה אמור להיות משולם" שכר העבודה, עד למועד תשלום השכר בפועל. תוך, תוספת של 20 אחוזים על סך כל השכר המולן. כמו גם, על הפרשי ההצמדה רלוונטיים. זאת עבור התקופה המצוינת לעיל, חודש בחודשו. חלקי חודש יניבו זכאות לחלק יחסי מתוספת ה-20 אחוז.
- לשם דוגמה, אם שכר עובד עמד על 10,000 ₪, היה אמור להיות משולם ב-10.1.2000, אך שולם ב-1.3.2000….
- יילקח בחשבון, כי תקופת ההלנה ארכה כמעט 9 שבועות.בתחילה, העובד יחזיק בזכאות של 5 אחוזים מהשכר, עבור השבוע הראשון. במקרה זה מדובר על 500 ₪.כל שבוע נוסף, לאחר שבוע זה, או חלק משבוע, יזכה בתוספת פיצוי של 10 אחוזים מהשכר.
- כלומר, ב-1,000 ₪.כך שאם מדובר ב-9 שבועות, יש לנו 500 ₪ זכאות החל מהשבוע הראשון. ועוד 1,000 ₪, כפל 8 השבועות הנותרים.
- כך שפיצויי הלנת השכר, במקרה זה, יעמדו על 8,500 ₪.
הפחתה, ביטול או הגדלה של פיצויי הלנת שכר
יש לציין, כי בית הדין רשאי ויכול להפחית מסך הפיצויים או אף לבטלם, וזאת בהתייחס לנסיבות מסוימות, כמו:
- אין השכר שולם בעקבות טעות כנה או נסיבות שאין המעסיק היה יכול לשלוט בהן.
- השכר לא שולם עקב חילוקי דעות בעניין התשלום, ובלבד, שהסכום אשר הייתה לגביו הסכמה, אכן שולם במועדו.
לחילופין, ביכולתו של בין הדין לבקש מהמעסיק לשלם פיצויי הלנת שכר מוגדלים, באם השכר המולן היה שכר מינימום. באם הדבר נראה כצודק, לעיני בית הדין.
למידע נוסף על נושא זה, ולייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, ניתן לפנות למשרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-20 שנים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.
הלנת שכר ופיצויים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
התיישנות זכויות בדיני עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
חוק הגנת השכר תשי"ח 1958(פתח בטאב חדש בדפדפן)
מהם הרכיבים המהווים חלק לחישוב פיצויי פיטורין(פתח בטאב חדש בדפדפן)