אוטם שריר הלב כתאונת עבודה

נתחיל בהגדרה פשוטה: אוטם שריר הלב, הינו כינוי להתקף לב. או, התקף לב או "איך שאומרים ברחוב": אוטם שריר הלב. באם מתרחשת חסימה פתאומית בעורק כלילי המזרים דם לשריר הלב יש הקוראים לזה "אוטם שריר הלב". האם מדובר בתרחיש שיכול להיחשב כתאונת עבודה? כל זאת ועוד, בכתבה הקרובה.

האם התקף לב יכול לקבל הכרה מביטוח לאומי כתאונת עבודה?

כאמור, אוטם שריר הלב, נקרא בשפה העממית גם התקף לב. מדובר בתופעה בה ישנה חסימה פתאומית בעורק כלילי המזרים דם לשריר הלב. אותה חסימה מיוחסת לסתימת דפנות העורק הכלילי. יש המייחסים לכך הצטברות של תאי דלקת וכולסטרול, או לחילופין, היווצרות של קריש דם החוסם את חלל העורק. באם ישנה חסימה שכזו, הדבר יכול להוביל לפגיעה בתאי שריר הלב. אותם תאי שריר לב, אינם מקבלם אספקת דם מה שיכול להוביל למותם. מיותר או מדויק לציין שיש להעניק טיפול חירום מידי. מה הקשר בין זה לבין תאונת עבודה?

על מנת להבין את הקשר, נגדיר לרגע מהי תאונת עבודה. במילים פשוטות, תאונת עבודה היא מקרה שעובד שכיר חווה במהלך ועקב עבודה אצל מעסיק או מטעם המעסיק. או לחילופין, מקרה שחווה עובד עצמאי תוך התעסקות ועקב התעסקות במשלח יד. כל זה מפורט בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. על מנת להוכיח כי מקרה מסוים נחשב לתאונת עבודה (כלומר, על מנת שהמוסד יכיר בזאת), יש להוכיח כי התרחש בזמן ועקב העבודה עצמה. בהינתן קבלת ההכרה במקרה אוטם שריר הלב כתאונת עבודה אפשר שזה יזכה את המבוטח בקצבאות וזכויות רפואיות.

מה יכול לאפשר לביטוח לאומי להכיר בטענה לתאונת עבודה?

אז מה יכול להוביל להכרת אוטם שריר הלב כתאונת עבודה? ובכן, ישנם תנאים מסוימים. ראשית, על המקרה להתרחש בזמן ועקב העבודה.  אם כי, המקרה יכול להתרחש גם זמן מה לאחר סיום העבודה. וזאת כי התקפי לב יכולים להתרחש גם כמה שעות לאחר קרות האירוע המיוחס להם. על מנת להוכיח קשר סיבתי בין ההקשר התעסוקתי לקרות המקרה, יש להוכיח 3 תנאים:

1. אירוע חריג: מקרה שהיה חריג בפן נפשי ו/או פיזי ביחס לנורמה הרגילה במקום העבודה. המקרה איננו שגרתי ואינו מתאים לאופי העבודה. הערכאה הדיונית נשענת על חומר הראיות על מנת לקובע באם מדובר באירוע חריג בהקשר התעסוקתי.

1.1 על העובד מוטלת האחריות להניב ראיות אובייקטיביות על מנת להוכיח קיומו של מאמץ או אירוע חריג, כמו גם את עוצמתו היחסית. חריגותו של האירוע תיבחן באופן סובייקטיבי פר עובד. בשורה התחתונה, על העובד להוכיח שאכן קרה אירוע תאונתי רלוונטי למקרה התאונה.

1.2  על הערכאה השיפוטית לבחון אם מדובר באירוע חריג סובייקטיבית לגבי אותו עובד. בהינתן אירוע שיש בו עומס, מתח ולחץ עבודה המתרחשים באופן שגרתי, הרי שלא ייחשב הוא חריג או כמאמץ מיוחד. אין מדובר במקרה חד פעמי וחריג. אך באם כן היה מדובר במקרה חריג וייחודי בסמיכות למועד אוטם שריר לב, אפשר שיהיה מענה על תנאי זה.

• קשר סיבתי: יש להוכיח קשר סיבתי רפואי בין קרות מקרה אוטם שריר לב לאירוע חריג. וזאת, בשיעור העולה על חמישים אחוזים. סמיכות הזמנים בין קרות האירועים (החריג ואוטם שריר הלב) יכול להוות אינדיקציה להוכחת קשר סיבתי שכזה.
  • סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי מפרט חזקת סיבתיות לטובת עובד שכיר (בלבד). הסעיף מציין כי תאונה אשר התרחשה במהלך עבודה, חזקה בעניינה כי מדובר בתאונת עבודה.
• השפעתו של אירוע חריג: כפי שציינו בתחילת הכתבה, ישנם גורמים מסוימים שיכולים להוביל לקרות מקרה אוטם שריר לב, כמו הצטברות של כולסטרול וקריש דם. סביר להניח שלא היה מקרה חריג במקום העבודה שהוביל להצטברותם (אלא אם כן אנחנו טועים). על כן, במסגרת תנאי זה, יש להיווכח בהיקף השפעתו של האירוע החריג על עידוד התקף הלב.

3.1 במילים אחרות, יש לוודא כי השפעתו של האירוע החריג אינה מפחותה מגורמי סיכון בריאותיים אחרים לרבות יתר לחץ דם, עישון וכד'.

לסיכומו של דבר,

בהינתן הרצון להכיר במקרה אוטם שריר הלב כתאונת עבודה יש לענות על שלושת התנאים הרלוונטיים לכך, כמו גם להציג ראיות נאמנה על מנת שהערכאה המשפטית העוסקת בנושא תוכל להתייחס אליו באופן הולם, הן בפן האובייקטיבי והן בפן הסובייקטיבי. לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות ניתן ליצור קשר עם משרדנו. משרדנו זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים, כמו גם בתג אמינות מטעם דן אנד ברדסטריט.

תשלום שעות נוספות(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>אירוע מוחי כתאונת עבודה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>התאבדות כתאונת עבודה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)

השגת פיצויי מקסימאלי ללקוח(פתח בטאב חדש בדפדפן)

<strong>בקע מפשעתי כתאונת עבודה</strong>(פתח בטאב חדש בדפדפן)