עקרונית, ישנה דעה די מקובלת כי מהימנותה של בדיקת פוליגרף מוטלת בספק, לפחות במקרים מסוימים. ועם זאת, ישנם לא מעט אירועים, שאף זכו לסיקור חדשותי, במסגרתם מעסיקים הפנו את עובדיהם לבדיקה שכזו. בשנת 2003, החליט היועץ המשפטי לממשלה, לפרסם הנחיה לרשויות המדינה, אשר מייעצת לגבי מידת זהירות והסתייגות באשר לשימוש בפוליגרף.
מה הסיפור של בדיקת פוליגרף?
הפוליגרף – מכשיר שנועד לאבחן שקרים. זאת כדרך תרגום תגובות פיזיולוגיות אשר קולט מגוף הנבדק. מומחה פוליגרף מוסמך מאבחן את הקלט על מנת להחליט באם מדובר בתגובה המעידה על אמירת אמת או שקר. יש שיגידו שרמת הדיוק יכולה להגיע ל-90% ואף יותר. ועם זאת, יש שיגידו שהשפעות סביבתיות, ליקויים טכניים כמשיר והתרשמות סובייקטיבית של מפעיל המכשיר יכולים להשפיע על ההערכה הסופית.
האם מעסיק רשאי לחייב עובדים לעבור בדיקת פוליגרף?
ראשית כל, נפתח ונאמר, מעסיק אינו רשאי לחייב עובד לעבור בדיקת פוליגרף. אלא בהסכמתו של עובד. מעבר לכך, בתי דין לעבודה פסקו, ברוח ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, כי יש לבדוק באופן קפדני וזהיר את הסכמת העובד. וזאת על מנת לוודא כי היא ניתנה מתוך מודעות מלאה לכל ההיבטים הקשורים לבדיקת פוליגרף. בין היתר, זה אומר, לבדוק שההסכמה ניתנה מרצונו החופשי, ושאין לתת משקל להסכמה גורפת שניתנה מראש לבדיקה שכזו, במסגרת חוזה העסקה.
בהנחה שעובד סירב לעבור פוליגרף, האם מעסיק יכול לנקוט מולו באמצעים על מנת לחייבו, או פשוט, להגיב – ובכן, התשובה היא לא. זאת כי אין אפשרות להביא לפיטורי עובד, או להגיב בדרך ענישה בכל אופן ודרך, אל מול הסירוב להיבדק. פיטורים על עילה זו אינם כדין, כך הגדירה הפסיקה. מעבר לכך, באם עובד פוטר על רקע סירוב לעבור בדיקת פוליגרף, בית הדין יכול לפסוק לו דמי פיצויים בגין זה. נוסף על כך, עצם הדרישה לעבור בדיקה יכולה להוות מעין הפרת זכויות יסוד, זה כשלעצמו יכול להוביל לכדי פסיקת פיצוי.
העניין הוא, שעל אף שאין חובה ממשית לעבור בדיקת פוליגרף, יש עובדים שעדיין מסכימים להיבדק. זאת משום רצונם להסיר חשד, או להימנע מלהיראות יוצאי דופן במקום העבודה, לעורר חשדות או לעורר עימותים עם המעסיקים.
מה בתי הדין חושבים לגבי הבדיקה?
אם נשאל עורכי דין מסוימים לגבי עמדתם של בתי הדין לעבודה בעניין, נוכל לשמוע שהם מצביעים על התקדימים המשפטיים, במסגרתם עולה בדיקה שלילי לגבי בדיקת פוליגרף. אין זה אומר שיש הרתעה מאסיבית מול מעסיקים שבכל מקרה מבקשים מהעובדים לעבור את בדיקה. וזאת מסיבות פרקטיות. שכן, במקרים מסוימים, בדיקת פוליגרף יכולה לסייע הן בהרתעה והן באיתור אחראיים לאירועים מסוימים במקום העבודה.
לאור הרציונל מאחוריה, אפשר שיעלו שאלות שונות לרבות…
- האם ניתן בכלל להסתמך על ממצאי הבדיקה
- מה ההשלכות והמשמעויות השונות לסירוב ביצוע הבדיקה
- האם למעסיק יש זכות לחייב לעבור בדיקה
וכן הלאה.
מה מעסיק יכול לעשות עם ממצאי בדיקת פוליגרף
עוד, נוכל לשאול, באם הבדיקה הניבה תוצאות מסוימות, האם למעסיק יש אפשרות לעשות בהן שימוש – והתשובה היא כן. באם הבדיקה הניבה ממצאים מסוימים, לאחר שעובד הביע הסכמתו להיבדק, והסכמתו לכך שיעשה שימוש בממצאים אלה. אלא, שכפי שציינו קודם, בית הדין אכן יכול לבדוק באופן מוקפד את ההסכמה שנתן העובד, וזאת כדי לראות אם באמת ניתנה מרצונו החופשי. מעבר לכך, יש גם את עניין המהימנות של בדיקת פוליגרף יש אנשים עם ספקות ידועים באשר לאמינותה. על פי כן, סביר שידרשו ראות נוספות מעל המסופק מטעם תוצאות בדיקת פוליגרף. זאת באם רוצים לגבש תשתית ראייתית אשר תצדיק בנקיטת אמצעים מול העובד, כמו שלילת פיצוי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיטורים.
ישנם מקומות עבודה אשר מקדמים בדיקת פוליגרף שגרתית, על מנת לבדוק את כל העובדים כל כמה זמן. ובכן, אין לכך אישור כללי, לאור כך שבדיקה שכזו נחשבת כאמצעי פוגעני. בדיקת פוליגרף תתאפשר באם ישנו חשד מאוד ספציפי וממוקד, וזאת לאחר השלמת חקירה ובדיקה ראשונית. היועץ המשפטי לממשלה, הנחה כי רשויות המדינה יימנעו מלבצע בדיקות כאלו, אלא אם כן קיבלו לכך הסמכה המפורשת בחוק. חוק השב"כ, לדוגמה, יכול להסמיך זאת, לטובת קביעת סיווג ביטחוני של אדם למטרת מיונו לתפקידים ו/או למשרות מסוימות.
להמשך השיח, ומידע נוסף אודות הנושא, ניתן ליצור עימנו קשר לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים ביותר.
הארכה הדדית של תקופת ההודעה המוקדמת(פתח בטאב חדש בדפדפן)
תשלום בגין בדיקות רפואיות הקשורות להריון(פתח בטאב חדש בדפדפן)
ייצוג עובדי הייטק(פתח בטאב חדש בדפדפן)
