נזקי גוף שהתרחשו במקום העבודה יכולים לזכות את העובד במספר נתיבי הגשת תביעה לסעד פיצויים. לדוגמה, ניתן להגיד תביעה אל מול המוסד לביטוח לאומי, על מנת למצות את הזכויות ברובד הזה. בנתיב זה, אין חשיבות לסוגיית אשמה. ישנה תקופת התיישנות של שנה. ניתן גם לתבוע על מנת לקבל דרכת נכות מעבודה, לאחר שהתקבלה הכרה בתאונה, כתאונת עבודה. תקופת ההתיישנות: 48 חודשים מהמועד. נתיב נוסף, הינו הגשת תביעה מול המעסיק. על נתיבים התביעה השונים, בכתבה הבאה.
מה ההבדל בין תביעה מול המעסיק לבין תביעה מול המוסד לביטוח לאומי?
הגשת תביעה מול המעסיק, בהינתן כך שניתן לייחס להיווצרותה התרשלות מצידו, אינה כהגשת תביעה מול המוסד לביטוח לאומי. בנתיב זה, סוגיית האשם כן מחזיקה משקל. על עובד להוכיח כי אכן ניתן לקשר בין קרות התאונה להתרשלות מעסיק. באם למעסיק יש ביטוח חבות מעבידים, כל שיידרש זה לשלם את סכום ההשתתפות העצמית (בהתאם לתנאי הפוליסה שלו עם חברת הביטוח המבטחת), באם יתבקש לשלם משהו. חברת הביטוח היא זו שתשלם את מלוא הפיצוי לעובד. תביעה מול המעסיק, ניתן להגיד תוך 7 שנים מקרות האירוע.
מהי תביעה על נזקי גוף שהתרחשו במקום העבודה במסגרת פוליסת תאונות אישיות?
בהינתן עילת נזקי גוף שהתרחשו במקום העבודה, ניתן להגיש תביעה בכל מיני ערוצים ונתיבים. ישנה לדוגמה הגשה במסגרת פוליסת תאונות אישיות. מדובר בנתיב הזמין לעובדים המבוטחים באופן פרטי במסגרת פוליסה זו, לרבות פוליסת נכות, פוליסת אובדן כושר עבודה ופוליסות אחרות קבוצתיות מטעם מקום העבודה. על פי כן, ערוץ נוסף להגשת התביעה, הינו מכוח הפוליסות הפרטיות, מלבד זה הזמין אל מול המוסד לביטוח לאומי ו/או המעסיק. מדובר בתביעת עם תוקף התיישנות של שלוש שנים.
מהי תאונת עבודה?
טרם נמשיך לדבר על נתיבי תביעה שונים הקשורים לנושא נזקי גוף שהתרחשו במקום העבודה, נרצה להגדיר אפוא מהי תאונת עבודה על פי חוק. באופן כללי, מדובר באירוע המיוחסת לו פגיעה, בהקשר תעסוקתי. הדבר חל הן בהקשר של עובד שכיר והן של עובד עצמאי. חוק הביטוח הלאומי הרחיב הגדרה זו על מנת לכלול מקרים נוספים שיכולים להיחשב כתאונת עבודה, במסגרתה.
- מקרה המערב תאונת דרכים במהלך נסיעת עבודה, בין אם בדרך למקום העבודה, או בחזרה ממנו, או במסגרת שליחות במסגרת תחום אחריות ו/או עיסוק.
- אירוע המערב הפסקת עבודה, כמו גם פגיעה בעקבות חומרים כימיים ואחרים במקום העבודה.
וכן הלאה.
מהי אחריותו של מעסיק ושל עובד?
פקודת הנזקין, מפרטת את חובת האחריות של מעסיק. לעניין זה, מעסיק הוא זה הנמצא ביחסי עבודה עם אדם אחר, ויש לו שליטה על אופן ביצוע העבודה עבורו, כאשר לאדם האחר אין מרות דומה לגבי אותה עבודה. כלומר, עובד, הוא זה שעבודתו מושפעת משליטתו של המעסיק. למעסיק אחריות המפורטת בפקודת הבטיחות בעבודה, כמו גם, אשר התגבשה לה עם הזמן בפסיקה. בשורה התחתונה, סטטוס המעסיק נושא עימו חובת אחריות כלפי העובד. במסגרת חובת אחריות זו, על המעסיק לוודא כי הוא נוקט בכל האמצעים הסבירים על מנת להגן ולשמור מפני סיכונים בהקשר התעסוקתי. זאת, לרבות החובה, לנקוט באמצעי סבירות זהירים, על מנת לשמור על עובדים בהקשר התעסוקתי.
- בין אם זה אומר לספק הדרכות באשר לאופן ביצוע עבודה ושימוש בכלי עבודה
- בין אם זה אומר סיפוק ציוד הולם לסביבת העבודה (לרבות ציוד מגן)
- בין אם זה אומר ווידוא שימוש נאה בציוד כנדרש
- בין אם זה אומר מתן אזהרות נדרשות לעניין הסיכונים הצפויים והלא צפויים במקום העבודה
- ובין אם זה אומר פיקוח על שמירת כללי הבטיחות במקום העבודה ונהיגה על פי ההנחיות המקובלות
במילים אחרות, ככל שלא ננקטו אמצעים סבירים להגנה על עובדים מפני סיכון, ואכן נזקי גוף שהתרחשו במקום העבודה – מחזיק העובד בעילת תביעה אל מול המעסיק. אם כי, זה לא מבטל את אחריותו של העובד לעמוד בהנחיות ובכללי זהירות. שכן, גם המעסיק יכול להוכיח פעילות רשלנית וחסרת זהירות מצד העובד. במקרה שכזה, גם העובד יכול לשאת באחריות. לדוגמה, הפחתת הפיצוי המגיע מצד המעסיק, בהתאמה למידת הרשלנות.
ייצוג בסכסוכים עסקיים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
אובדן כושר עבודה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
מימוש פוליסת ביטוח חיים(פתח בטאב חדש בדפדפן)
מה דינה של היעדרות מהעבודה עקב הסופה(פתח בטאב חדש בדפדפן)
