בית הדין קבע, כי דרישתו של העובד לזכויות מעבר לאלו שסוכמו עימו מבוססת על הנחתו הסוביקטיבית, כי השקיע מעבר לתפקידים שהוגדרו עבורו בהסכם.
בשל העובדה שהתובע היה מודע לעובדה שזכויות היתר שהוא תובע לא הבשילו לחוזה מחייב ונשארו בגדר "משאלת לב" שלו, משבחר להישאר ולעבוד בחברה תחת ההסכמות שהיו אותה עת והמטלות הנוספות אותן ביצע אין הוא יכול בעת סיום העסקתו להלין על כך.
עב (ת"א) 8843/02 גיורא ארבל – נ.א.ס.ס. (13.12.06). כב' השופטת: א. עציון ונציגי הציבור: י. שחר, א. נוישול.
