לאחרונה נדונה בבית הדין האזורי לעבודה, תביעתן של 29 גננות כנגד רשת הגנים של אגודת ישראל. השאלה המרכזית שהועלתה במסגרת הדיון בתביעה היתה: האם זכאי המעביד לשנות באופן חד צדדי את תנאי העבודה של עובדיו במיוחד כאשר הדבר נוגע לגובה השכר.
לתובעות שולם שכר בגובה שכר המינימום מחודש ספטמבר 2008, אף כי מדובר בגננות בעלות וותק, ששכרן היה גבוה בהרבה משכר המינימום לפני ההפחתה. תביעתן של התובעות היא, לשלם להן את שכרן במלואו מחודש ספטמבר 2008 ועד למועד מתן פסק הדין.
התובעות טוענות כי לא הסכימו להפחתה בשכרן, וכי מעסיק אינו רשאי לפגוע בשכרם של עובדיו באופן חד צדדי.
טענת הנתבעת היא, כי התובעות חתמו על חוזי העסקה מידי שנה, ובהם צויין כי המשכורת והשכר ייקבעו על פי הנהוג ברשת הגנים בלבד. כמו כן נשלחו הודעות בכתב לתובעות כי תנאי השכר ברשת בשנת הלימודים הבאה יהיו בהתאם לתכנית ההבראה, והודע להן כי קיימת אפשרות לתיאום שימוע, וכי הן רשאיות לסיים את חוזה העסקתן עקב הרעה בתנאי עבודתן.
בית בדין קבע כי: מעביד אינו יכול לשנות באופן חד צדדי את חוזה העבודה. לפיכך, צד לחוזה המודיע על שינוי חד צדדי בתנאי העבודה, ובמיוחד כאשר מדובר בתנאי יסודי כגובה השכר, נחשב למפר החוזה.
נפסק כי: בהעדר הסכמת התובעות להפחתת שכרן, ומאחר שמעביד אינו יכול לשנות באופן חד צדדי את חוזה העבודה, אף אם הוא נתון בקשיים כלכליים, על הנתבעת לשלם לתובעות את שכרן המלא עבור כל התקופה שבה הופחת, בתוספת פיצויי הלנת שכר של 25% ריבית שנתית.
תע"א 3491-08 קרמר ואח' נ' רשת גני ילדים של אגודת ישראל ואח'